English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
ברח דודי אל מכון ר' משולם בר קלונימוס
לחן: חסידות בויאן
בְּרַח דּוֹדִי אֶל מָכוֹן לְשִׁבְתָּךְ
וְאִם עָבַרְנוּ אֶת בְּרִיתָךְ
אָנָּא זְכֹר אִוּוּי חֻפָּתָךְ
הָקֵם קוֹשְׁטְ מִלָּתָךְ
כּוֹנֵן מְשׂוֹשׂ קִרְיָתָךְ
הַעֲלוֹתָהּ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתָךְ
בְּרַח דּוֹדִי אֶל שָׁלֵם סֻכָּךְ
וְאִם תָּעִינוּ מִדַּרְכָּךְ
אָנָּא הָצֵץ מֵחֲרַכָּךְ
וְתוֹשִׁיעַ עַם עָנִי וּמֻתְכָּךְ
חֲמָתְךָ מֵהֶם לְשַׁכָּךְ
וּבְאֶבְרָתְךָ סֶלָה לְהִסְתּוֹכָךְ
בְּרַח דּוֹדִי אֶל לִבְּךָ וְעֵינֶיךָ שָׁם
וְאִם זָנַחְנוּ טוֹב מְרֻשָּׁם
אָנָּא שְׁמַע שַׁאֲגַת קוֹל צוֹרְרֶךָ וְרִגְשָׁם
רַוֵּה מִדָּם גּוּשָׁם
וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁם
וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם
בְּרַח דּוֹדִי אֶל מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן
וְאִם בָּגַדְנוּ בְּכַחֲשׁוֹן
אָנָּא סְכוֹת צָקוּן לַחֲשׁוֹן
דְּלוֹתִי מִטִּבּוּעַ רִפְשׁוֹן
גְּאוֹל נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן
כְּאָז בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן
[בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים
וְתָבִיא גְאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם]

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט לפסח ברבות מקהילות אשכנז, שבעבר נהגו לאומרו ביום טוב הראשון של פסח (בדרך כלל ביום ב' שלו, היינו ביום טוב שני של גלויות). כיום אין נוהגים לאומרו, כרוב פיוטי ה'יוצר' – ולמעשה, כרוב הפיוטים בכלל – שנדחו מסדר התפילה האשכנזי במאה וחמישים השנים האחרונות.
זהו פיוט מסוג 'גאולה' [=פיוט שנועד לעטר את ברכת 'גאולה' החותמת את ברכות קריאת שמע של שחרית] החותם את מערכת ה'יוצר' [=מערכת פיוטית שנועדה לעטר את קריאת שמע של שחרית וברכותיה] הפותחת במילים 'אפיק רנן ושירים' – מערכת שנתחברה על ידי ר' משלם ברבי קלונימוס, אשר חי באיטליה ואולי גם באשכנז בסוף המאה העשירית לערך. אותיות השם 'משלם' חתומות במחרוזות פיוטנו, במילה הראשונה לאחר הפתיח הקבוע "בְּרַח דּוֹדִי אֶל".
פרשה מעניינת קשורה בדרכי בניית פיוטנו; כבר הראו חוקרים כי פייטננו צעד בעיצוב ה'יוצר' שלו בעקבות שני פייטנים גדולים שעמדו לפניו: ראשון בהם, רבו בפיוט, ר' שלמה הבבלי (המאה העשירית), מחבר ה'יוצר' לפסח הפותח במילים 'אור ישע מאושרים'; שני בהם – וקדום לראשון – ר' אלעזר בירבי קליר, מגדולי הפייטנים הקדומים בארץ ישראל (המאות השישית-שביעית), מחברה המשוער של מערכת ה'יוצר' הפותחת במילים 'אשירה ואזמרה שמו', הידועה בעיקר מן הגניזה הקהירית. מקור ההשפעה הכפול הוליך את פייטננו לחבר שני פיוטי 'גאולה' בשתי תבניות שונות לאותה מערכת – והשנייה בהן היא העומדת כאן לפנינו, וכתובה בעקבות התקדים של ר' שלמה הבבלי, אשר אף פיוט ה'גאולה' שלו מיוסד על הצירוף המקראי "בְּרַח דּוֹדִי" (צירוף שמקורו בפסוק החותם את מגילת שיר השירים, ולפיכך יפה כוחו במיוחד לפיוט החותם את מערכת היוצר). קשר זה מתועד אף במסורת סיפורית המובאת על ידי המהר"ם מרוטנבורג (אשכנז, המאה ה-13), לפיה "קבלה [=מסורת] שר' שלמה הבבלי פייט 'אור ישע' שנה אחת, ופיללו ביום ראשון, ורבינו משלם היה תלמידו, ואמר לו: אני רוצה עד למחר לפייט כזה, וכן עשה".
אלא שכרגיל פעמים רבות במסורת הפיוט, לא רק השפעה ממקור קדום יש כאן, אלא בה בעת גם שכלול שלו: ר' שלמה הבבלי כתב, דרך משל: "בְּרַח דּוֹדִי עַד שֶׁתֶּחְפָּץ אַהֲבַת כְּלוּלֵנוּ / שׁוּב לְרַחֵם כִּי כִלוּנוּ / מַלְכֵי אֱדוֹם הָרְשָׁעָה שׁוֹבֵינוּ תּוֹלָלֵינוּ / הֲרוֹס וְקַעֲקֵעַ בִּצָּתָם מִתִּלֵּנוּ / הָקֵם טוְּרָך נַגֵּן שְׁתִילֵנוּ / הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ"; פייטננו הוסיף בטור השני בכל מחרוזת את ההסתייגות המצטנעת – שאין כמותה בפיוט ה'מקור' – ובזה סלל אף דרך חדשה אף לפייטנים שבאו אחריו, והמשיכו לשכלל את מבנה הפיוט: "וְאִם עָבַרְנוּ אֶת בְּרִיתָךְ", "וְאִם תָּעִינוּ מִדַּרְכָּךְ", וכיוצא בזה, כאומר – ברח דודי, שוב מהרה אלוהי לבית מקדשך, ואף אם חטאנו לפניך, למרות הכל, זכור לנו בחסדך אהבת נעורים: "בְּרַח דּוֹדִי אֶל מָכוֹן לְשִׁבְתָּךְ / וְאִם עָבַרְנוּ אֶת בְּרִיתָךְ / אָנָּא זְכֹר אִוּוּי חֻפָּתָךְ".
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום