English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
אשר אימתך באראלי אומן לא ידוע
ישראללחן: צבי זלבסקי (ישראל, מאה 21)
אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
בְּאֶרְאֶלֵּי אֹמֶןבְּאַבִּירֵי אֹמֶץ
בִּבְלוּלֵי קֶרַחבִּבְדוּדֵי קֶדַח
וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִגְּלוּמֵי גוּשׁמִגָּרֵי גַיְא
מִדְּלוּלֵי פֹעַלמִדַּלֵּי מַעַשׂ
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
בַּהֲמוֹן מַלְאָכִיםבְּהִלּוּךְ מַחֲנוֹת
בְּוַעַד אֲלָפִיםבְּוֶכַח רְבָבוֹת
וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִזִּיו שׁוֹנֶהמִזֹּהַר כָּבֶה
מֵחֲסֵרֵי שֵׂכֶלמֵחוֹרְשֵׁי רֶשַׁע
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
בְּטִפּוּחַ עֲרָבוֹתבְּטִכּוּס שְׁחָקִים
בְּיִקְרַת עֲרָפֶלבִּירִיעַת מְעוֹנָה
וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִכְּתוּמֵי שֶׁמֶץמִכְּמוּסֵי כֶתֶם
מִלְּכוּדֵי פַחמִלְּעוּנֵי מַר
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
בְּמַסְלוּלֵי זְבוּלבִּמְרוֹמֵי שְׁפַר
בִּנְטִיַּת דֹּקבִּנְחִיַּת עָבִים
וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִסְּרוּחֵי מַעַשׂמִשְּׂבֵעֵי רֹגֶז
מֵעֲדוּרֵי אֱמֶתמֵעֲמוּסֵי בָטֶן
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
בְּפוֹתְחֵי קָדוֹשׁבְּפוֹצְחֵי בָרוּךְ
בִּצְדוּדֵי אַרְבַּעבִּצְנוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ
וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִקְּרוּאֵי עַיִןמִקּוֹרְאֵי בְחִנּוּף
מֵרְחֵקֵי אֱמֶתמֵרֵיקֵי צֶדֶק
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
בִּשְׁבִיבֵי אֵשׁבִּשְׁבִילֵי מַיִם
בִּתְלוּלֵי רוֹםבְּתַלְתַּלֵּי גֹבַהּ
וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִבָּשָׂר וָדָםמֵהֶבֶל וָתֹהוּ
מֵחָצִיר יָבֵשׁמִצֵּל עוֹבֵר
וּמִצִּיץ נוֹבֵלמַשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ
מַפְרִיחֵי רוּחַוּמְעִיפֵי חַיָּה
וַחֲנִיטֵי נְשָׁמָהוּמוֹצִיאֵי יְחִידָה
וְנִשְׁמָעִים בַּדִּיןוּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט
וְחַיִּים בְּרַחֲמִיםוְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חַי עוֹלָמִים
וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם
נוסח השיר על פי ד. גולדשמידט, מחזור ליום הכיפורים

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    'אשר אימתך באראלי אמן' הוא פיוט קדום מסוג 'רהיט' (=אחד ממרכיבי ה'קדושתא', מערכת הפיוטים לתפילת עמידה של שבתות וחגים, שיש בה אמירת 'קדושה') המושר על ידי חלק מקהילות אשכנז בתפילת מוסף של יום הכיפורים. יש מייחסים אותו לרבי אלעזר בירבי קליר, ויש מייחסים אותו ליניי – שניהם מגדולי הפייטנים הקלאסיים בארץ ישראל במאות השישית והשביעית לספירה.
הפיוט מעמיד תמונה מרגשת ולא-שגרתית של משולש היחסים שבין הקדוש ברוך הוא, המלאכים ובני האדם; בניגוד לפיוטים רבים המעלים על נס את תהילת המלאכים לבוראם, ובניגוד לפיוטים רבים אחרים המתארים כיצד שירת בני האדם מצטרפת לשירת המלאכים, פיוטנו מתאר דווקא את עליונותה של שירת האדם על שירת המלאכים. על פי הפייטן, שירת המלאכים כביכול נתונה מראש לאל, שכן שלמותם הרוחנית אינה מותירה להם אלא לירא מהקדוש ברוך הוא ולחוש אימתו, ומתוך כך הם מהללים אותו; לעומת זאת, שירת בני האדם נובעת דווקא ממקום של חולשה, של דלות החומר והרוח, ודווקא לה מתאווה הקדוש ברוך הוא – והיא היא תהילתו.
הפיוט בנוי כמעט כולו מדו-טורים (=שורות כפולות, ששני חלקיהן משלימים זה את זה למשפט אחד) המתארים לסירוגין – על פי סדר האלף-בית – את אימתו ומוראו של הקדוש ברוך הוא על המלאכים וכל צבא השמים מזה, ואת רצונו בתהילה ושבח מפי בני האדם שוכני החומר מזה. לכל אחד מסוגי הדו-טורים נוסחת פתיחה וחתימה קבועה המעניקה מסגרת לשיר כולו ומבטאת בתמצית את תכניו: הדו-טורים מן הסוג הראשון, המוקדש למלאכים, והמתארים את המלאכים ואת עולמם, פותחים ב'אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ בְּ-' וחותמים ב'וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם', בעוד הדו-טורים מן הסוג השני, המוקדש לבני האדם, והמתארים את בני האדם ואת עולמם, פותחים ב'וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִ-' וחותמים ב'וְהִיא תְהִלָּתֶךָ' ('וְאָבִיתָ' – מלשון תאווה ורצון; הקב"ה מתאווה לתהילת בני האדם); מסגרת זו נשברת לקראת סוף הפיוט.
שני חלקיו של הפיוט יוצרים מהלך דרמטי מאוד ההולם היטב את חוויית יום הכיפורים, ומוביל את השומע לראות את חייו כמתת רחמי-אל, רחמים שבלעדיהם לא יכול היה כלל להתקיים; אלא שברגע האחרון ממש מוסיף הפיוט מרכיב נוסף על גבי אותם רחמים, ויוצר סימטריה בין הפאר שמעניקים בני האדם לאל, לפאר שמעניק האל בחסדו לבני האדם – פאר המפיח חיים חדשים במי שתוארו קודם לכן כ"חָצִיר יָבֵשׁ" וכ"צֵּל עוֹבֵר".
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום