Piyut

הפכו לדף הבית	English
לחיפוש מתקדם

מאגר הפיוטים

מדריך לעולם הפיוט


אקדמות מלין ר' מאיר ב"ר יצחק ש"ץ לחן: אשכנז

אַקְדָּמוּת מִלִּין וְשָׁרָיוּת שׁוּתָא

אַוְלָא שָׁקֵלְנָא הַרְמָן וּרְשׁוּתָא

[הקדמת מלים ופתיחת הדיבור]

[בתחילה נוטל אני הסכמה ורשות]

בְּבָבֵי תְּרֵי וּתְלַת דְאֶפְתַּח בְּנַקְשׁוּתָא

בְּבָרֵי דְבָרֵי וְטָרֵי עֲדֵי לְקַשִּׁישׁוּתָא

[בשניים ושלושה עניינים שאפתח ברעדה]

[ברשות הבורא והנושא עד זִקנה]

גְּבוּרָן עָלְמִין לֵהּ וְלָא סְפֵק פְּרִישׁוּתָא

גְּוִיל אִלּוּ רְקִיעֵי קְנֵי כָּל חוּרְשָׁתָא

[גבורות עולמים לו, ולא היה מספיק לפרש]

[אילו היו הרקיעים גויל, וכל החורשות קנים]

דְּיוֹ אִלּוּ יַמֵּי וְכָל מֵי כְנִישׁוּתָא

דָּיְרֵי אַרְעָא סָפְרֵי וְרָשְׁמֵי רַשְׁוָתָא

[אילו דיו היו הימים וכל המים הנקווים]

[ודרי הארץ – סופרים ורושמי הרשויות]

הֲדַר מָרֵי שְׁמַיָּא וְשַׁלִּיט בְּיַבֶּשְׁתָּא

הֲקֵים עָלְמָא יְחִידָאי וְכַבְּשֵׁהּ בְּכַבְּשׁוּתָא

[הדר אדוני השמים ומושל היבשה]

[העמיד את העולם יחידי וכבשו בכיבוש]

וּבְלָא לֵאוּ שַׁכְלְלֵהּ וּבְלָא תְשָׁשׁוּתָא

וּבְאָתָא קַלִּילָא דְּלֵית בֵּיהּ מְשָׁשׁוּתָא

[ובלא לאות בנאוֹ ובלא תשישות]

[ובאות קלה שאין בה ממשות]

זְמִין כָּל עִיבִידְתֵּהּ בְּהַךְ יוֹמֵי שִׁתָּא

זְהוֹר יְקָרֵהּ עַלִּי עֲלֵי כָרְסְיֵהּ דֶּאֶשָּׁתָא

[הכין כל מלאכתו באלה ששת ימים]

[זוהר כבודו עלה על כסאו של אש]

חֲיָל אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא לְשַׁמְשׁוּתָא

חַדְתִּין נְבוֹט לְצַפְרִין סַגִּיאָה טְרָשׁוּתָא

[לְשַׁמֵש חיל של אלף אלפים ורבוא]

[חדשים לצוץ לבקרים רבה האמונה]

טְפֵי יְקִידִין שְׂרָפִין כְּלוֹל גַפֵּי שִׁתָּא

טְעֵם עַד יִתְיְהֵב לְהוֹן שְׁתִיקִין בְּאָדִישְׁתָּא

[יוקדים מאוד שרפים עטופי שש כנפיים]

[עד שתינתן להם רשות שותקים בדממה]

יְקַבְּלוּן דֵּין מִדֵּין שָׁוֵי דְּלָא בְשַׁשְׁתָּא

יְקַר מְלֵי כָל אַרְעָא לְתַלּוֹתֵי קְדוּשְׁתָּא

[יקבלו זה מזה מיד ללא שהות]

[כבוד נמלאת כל הארץ בשילוש קדושה]

כְּקָל מִן קֳדָם שַׁדַּי כְּקָל מֵי נְפִישׁוּתָא

כְּרוּבִין קֳבֵל גִּלְגְּלִין מְרוֹמְמִין בְּאַוְשָׁתָא

[כקול מלפני שדי כקול מים רבים]

[כרובים לעומת אופנים מתנשאים ברעש]

לְמֶחֱזֵא בְּאַנְפָּא עֵין כְּוָת גִּירֵי קַשְׁתָּא

לְכָל אֲתַר דְּמִשְׁתַּלְּחִין זְרִיזִין בְּאַשְׁוָתָא

[לראות בפנים מראה כמו חצי הקשת]

[לכל מקום שנשלחים הם זריזים במהירות (או בתעופה) ]

מְבָרְכִין בְּרִיךְ יְקָרֵהּ בְּכָל לְשַׁן לְחִישׁוּתָא

מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ דְלָא צְרִיךְ בְּחִישׁוּתָא

[מברכים ברוך כבודו בכל לשון לחישה]

[ממקום בית שכינתו שאינו צריך חיפוש]

נְהֵם כָּל חֵיל מְרוֹמָא מְקַלְּסִין בַּחֲשַׁשְׁתָּא

נְהִירָא מַלְכוּתֵהּ לְדָר וְדָר לְאַפְרַשְׁתָּא

[שואג כל חיל מרום משבחים בחרדה]

[זכר מלכותו לדור ודור לנצח]

סְדִירָא בְהוֹן קְדוּשְׁתֵּיהּ וְכַד חָלְפָא שַׁעְתָּא

סִיּוּמָא דִלְעָלַם וְאוֹף לָא לִשְׁבוּעֲתָא

[סדורה בהם קדושתו, וכאשר חולפת השעה]

[סוף הוא לעולם ואף לא לשבוע]

עֲדַב יְקָר אַחְסַנְתֵּהּ חֲבִיבִין דְבִקְבַעְתָּא

עֲבִידָא לֵהּ חֲטִיבָא בִּדְנַח וּשְׁקַעְתָּא

[יקר חבל נחלתו חביבים כי בקביעות]

[נעשה לו שבח בזריחה ובשקיעה]

פְּרִישָׁן לְמָנָתֵהּ לְמֶעְבַּד לֵהּ רְעוּתָא

פְּרִישָּׁתֵי שְׁבָחֵהּ יְחַוּוֹן בְּשָׁעוּתָא

[מובדלים לחלקו לעשות לו רצונו]

[פלאי שבחו יביעו בדיבור]

צְבִי וְחָמֵד וְרָגֵג דְלָאוּן בְּלֵעוּתָא

צְלוֹתְהוֹן בְּכֵן מְקַבֵּל וְהַנְיָא בָעוּתָא

[רוצה וחומד ותאב שיעמלו ביגיעה]

[ואז תפילתם מקבל ומועילה הבקשה]

קְטִירָא לְחַי עָלְמָא בְּתָגָא בִּשְׁבוּעֲתָא

קֳבֵל יְקַר טוֹטַפְתָּא יְתִיבָא בִקְבִיעֲתָא

[קשורה לחי העולם בכתר בשבועה]

[לעומת יקר הטוטפת המונחת דרך קבע]

רְשִׁימָא הִיא גוּפָא בְּחָכְמְתָא וּבְדַעְתָּא

רְבוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל קְרָאֵי בִשְׁמַעְתָּא

[רשומה היא עצמה בחכמה ובדעת]

[גדולתם של ישראל הקוראים שמע]

שְׁבַח רִבּוֹן עָלְמָא אֲמִירָא דִכְוָתָא

שְׁפַר עֲלַי לְחַוּוֹיֵהּ בְּאַפֵּי מַלְכְּוָתָא

[את שבח רבון העולם אמירה שכמותה]

[יפה לי להביעו בפני המלכויות]

תָּאִין וּמִתְכַּנְּשִׁין כְּחֵזוּ אִדְוָתָא

תְּמֵהִין וְשָׁיְלִין לֵהּ בְּעֵסֶק אַתְוָתָא

[באים ומתכנסים כמראה הגלים]

[תמהים ושואלים עליו בדבר האותות]

מְנָן וּמָאן הוּא רְחִימָךְ שְׁפָרָא בְרֵוָתָא

אֲרוּם בְּגִינֵהּ סָפֵית מְדוֹר אַרְיָוָתָא

[מנין ומי הוא אהובך יפה התואר]

[שבגללו תמת במעון האריות? ]

יְקָרָא וְיָאָה אַתְּ אִין תְּעָרְבִי לְמַרְוָתָא

רְעוּתִיךְ נַעֲבֵד לִיךְ בְּכָל אַתְרָוָתָא

[נכבדה ונאה את אם תערבי לשלטונות]

[רצונך נעשה לך בכל המקומות]

בְּחָכְמְתָא מְתִיבָא לְהוֹן קְצָת לְהוֹדָעוּתָא

יְדַעְתּוּן חַכְּמִין לֵהּ בְּאִשְׁתְּמוֹדָעוּתָא

[בחכמה משיבה להן הקץ להודיע]

[ידעתם מכירים אותו הכר]

רְבוּתְכוֹן מֶה חֲשִׁיבָא קֳבֵל הַהִיא שְׁבַחְתָּא

רְבוּתָא דְּיַעֲבֵד לִי כִּי מָטְיָא יְשׁוּעֲתָא

[גדולתכם - מה היא חשובה לעומת אותו שבח]

[גדולה שיעשה לי בבוא הישועה]

בְּמֵיתֵי לִי נְהוֹרָא וְתַחֲפֵי לְכוֹן בַּהֲתָא

יְקָרֵהּ כַּד אִתְגְּלִי בְּתָקְפָּא וּבְגֵיוָתָא

[בהביאו לי את האור ותכסה אתכם בושה]

[כאשר יתגלה כבודו בעוז ובגאווה]

יְשַׁלֵּם גְּמֻלַּיָּא לְשָׂנְאֵי וְנַגְוָתָא

צְדַקְתָּא לְעַם חַבִּיב וְסַגִּי זַכְוָתָא

[ישלם גמולים לשונאים ואיים]

[צדקה לעם חביב ורב זכויות]

חֲדוּ שְׁלֵמָא בְּמֵיתֵי וּמָנָא דַכְוָתָא

קִרְיְתָא דִּירוּשְׁלֶם כַּד יְכַנֵּשׁ גַּלְוָתָא

[שמחה שלמה בהביאו וכלי טהרות]

[לעיר ירושלים כאשר יכנס את הגלויות]

יְקָרֵהּ מַטִּיל עֲלֵהּ בְּיוֹמֵי וְלֵילְוָתָא

גְּנוּנֵהּ לְמֶעְבַּד בָּהּ בְּתוּשְׁבְּחָן כְּלִילָתָא

[כבודו מצל עליו בימים ובלילות]

[חופתו לעשות בה שירי תפארת]

דְּזֵהוֹר עֲנָנַיָּא לְמִשְׁפַּר כִּילָתָא

לְפוּמָא דַּעֲבִידְתָּא עֲבִידָן מְטַלָּתָא

[כי נוגה העננים ליפות את החופות]

[לפי המעשה עשויות הסוכות]

בְּתַכְתְּקֵי דְּהַב פִּזָּא וְשֶׁבַע מַעֲלָתָא

תְּחִימִין צַדִּיקֵי קֳדָם רַב פָּעֳלָתָא

[במושבי זְהב פז ושבע מעלות]

[תחומים הצדיקים לפני רב הפעולות]

וְרֵוֵיהוֹן דָּמֵי לְשַׂבְעָא חֶדְוָתָא

רְקִיעָא בְּזֵהוֹרֵהּ וְכוֹכְבֵי זִיוָתָא

[ומראיהם דומה לשובע שמחות]

[הרקיע בזהרו וכוכבי האורות]

הֲדָרָא דְּלָא אֶפְשַׁר לְמִפְרַט סִפְוָתָא

וְלָא אִשְׁתְּמַע וַחֲמֵי נְבִיאָן חֶזְוָתָא

[הדר שאין השפתיים יכולות לפרט]

[ולא נשמע ונראה בחזיונות הנביאים]

בְּלָא שָׁלְטָא בֵהּ עֵין בְּגוֹ עֵדֶן גִּנְּתָא

מְטַיְלֵי בֵי חִנְגָּא לְבַהֲדֵי דִשְׁכִינְתָּא

[בלי ששלטה בו עין בגן עדן]

[מטיילים בבית מחול עם השכינה]

עֲלֵהּ רָמְזֵי דֵּין הוּא בְּרַם בְּאֶמְתָּנוּתָא

שְׂבַרְנָא לֵהּ בְּשִׁבְיָן תְּקוֹף הֵימָנוּתָא

[עליו רומזים: זה הוא אכן באימה]

[קיווינו לו בשביינו באמונה חזקה]

יַדְבֵּר לָן עָלְמִין עֲלֵמִין מְדַמּוּתָא

מְנָת דְּלָן דְּמִלְּקַדְמִין פָּרֵשׁ בְּאָרָמוּתָא

[ינהגנו ב(שני) עולמות כְּעֲלָמִים]

[אל נחלתנו, שמלפנים הִפְרִישָׁהּ כתרומה]

טְלוּלָא דְּלִוְיָתָן וְתוֹר טוּר רָמוּתָא

וְחַד בְּחַד כִּי סָבִיךְ וְעָבֵד קְרָבוּתָא

[משחק בלויתן ושור ההר הרם]

[וכאשר ייאבק ויעשה קרב זה בזה]

בְּקַרְנוֹהִי מְנַגַּח בְּהֵמוֹת בִּרְבוּתָא

יְקַרְטַע נוּן לְקָבְלֵהּ בְּצִיצוֹי בִּגְבוּרְתָּא

[בקרניו ינגח בהמות בגדולה]

[יקרטע הדג לעומתו בסנפיריו בגבורה]

מְקָרֵב לֵהּ בָּרְיֵהּ בְּחַרְבֵּהּ בְּרַבְרְבוּתָא

אֲרִסְטוֹן לְצַדִּיקֵי יְתַקֵּן וְשֵׁרוּתָא

[יגש אליו בוראו בחרבו בשררה]

[סעודה לצדיקים יתקין וארוחה]

מְסַחֲרִין עֲלֵי תַּכֵּי דְכַדְכּוֹד וְגוּמַרְתָּא

נְגִידִין קָמֵיהוֹן אֲפַרְסְמוֹן נַהֲרָתָא

[מסובים על שלחנות של כדכוד ואקדח]

[נמשכים לפניהם נהרות אפרסמון]

וּמִתְפַּנְּקֵי וְרָווֹ בְּכַסֵּי רְוָיָתָא

חֲמַר מְרַת דְּמִבְּרֵאשִׁית נְטִיר בֵּי נַעֲוָתָא

[ומתענגים ורווים בכוסות רוויות]

[יין עסיס שמבראשית משומר ביקבים]

זַכָּאִין כִּי שְׁמַעְתּוּן שְׁבַח דָּא שִׁירָתָא

קְבִיעִין כֵּן תֶּהֱווֹן בְּהַנְהוּ חֲבוּרָתָא

[צדיקים, כשם ששמעתם שבח השירה הזאת]

[כך קבועים תהיו בחבורות הללו]

וְתִזְכּוּן דִּי תֵיתְבוּן בְּעֵלָּא דָרָתָא

אֲרֵי תְצִיתוּן לְמִלּוֹי דְנָפְקִין בְּהַדְרָתָא

[ותזכו שתשבו בשורות העליונות]

[כי תקשיבו לדבריו היוצאים בהדר]

מְרוֹמָם הוּא אֱלָהִין בְּקַדְמְתָא וּבַתְרָיְתָא

צְבִי וְאִתְרָעִי בָן וּמְסַר לָן אוֹרָיְתָא

[מרומם הוא אלוקים בראשונה ובאחרונה]

[חפץ ורצה בנו ומסר לנו התורה]

לחנים וביצועים נוספים

על הפיוט

פיוט זה, הכתוב ארמית, הוא הפיוט היחיד הנאמר בחג השבועות כמעט בכל מנהגי האשכנזים. הפיוט ההדור ואפוף המסתורין נכתב על ידי ר' מאיר ב"ר יצחק ש"ץ, שהיה אחד מרבותיו של רש"י, וחי בוורמס במאה ה-11. תשעים שורותיו של הפיוט מסתיימות כולן בהברה 'תָא' ובנויות על פי האקרוסטיכון של סדר הא"ב כולו, ואחריו – "מאיר ביר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ".
בפתיחת הפיוט מתייחס המשורר למגבלות תודעתו ולשונו של האדם בבואו לשבח את הקדוש ברוך הוא. ובכל זאת הוא מתפעל מגדולתו מתוך התבוננותו במעשי הבריאה, מצבא המלאכים, ומישראל, שמעלת שבחם גדולה אף מזו של המלאכים. בלשונו הנמלצת הוא מביא שיחה דרשנית בין ישראל לאומות העולם, השואלות על דבקותו של העם באלוקיו, וכנגדן עונה כנסת ישראל בתיאור נרחב של השכר הצפון לעובדי ה'.
במקורו נאמר הפיוט לאחר קריאת הפסוק הראשון בתורה. במאה ה-17 עורר קיטוע זה של הקריאה בתורה פולמוס הלכתי רחב באירופה. ובעקבותיו נאמר הפיוט עד היום בקהילות רבות קודם התחלת הקריאה בתורה. הן לשונו הארמית הן מיקומו המקורי התמוה מוסברים בכך, שבמקורו היווה הפיוט כרשות וכפתיחה למתורגמן, שהיה נוהג לתרגם לארמית כל אחד מפסוקי הפרשה.
היו שהסבירו את חשיבותו של הפיוט גם בכך שענה על צורך היסטורי, שכן הוא נכתב ערב מסע הצלב הראשון. בנקודה רגישה זו בתולדות יהודי אשכנז נזדקקו הקהילות לפיוט שיאמץ את רוחם בפולמוס עם הקמים עליהם. ואכן, כאמור שיאו של הפיוט עמד בסימן התגברותה של כנסת ישראל על קושיותיהם של אויביה, והתחזקותה בשכר הגדול המובטח לה.

דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות

פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר

מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר

החיפוש באתר זה הוא בשיתוף