שמיעה איכותית
על השיר על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
שר הממונה (יא טאיר אלבאן) ר' שלום שבזי
לחן: תימן-כללי
שָׂר הַמְמֻנָּהגִּנַּת אֱגוֹז קוּם פְּתַח נָא
לִקְרַאת יְדִידִי וּמַהֲרָה
יִמְצָא לְעֶדְנָהעִם בַּעֲלֵי סוֹד וְאָמְנָה
שָׁם מַלְאֲכֵי חֵן וְטַהֲרָה
חָבֵר וְתַנָּאשׁוֹנֵה הֲלָכוֹת וּמִשְׁנָה
סוֹדוֹ לְלִבִּי יְעוֹרְרָה
יִשְׁאַל וְיַעַןתּוֹכֵף טְבָעִי וְאוֹפַן
עָנָו בְּלִי תַחְרוּת וְרִיב
בָּקִי בְּעִנְיָן
דִּרְשָׁה וּבִנְיָן
נוֹבֵעַ כְּמַעְיָן
פִּרְנַס וְחָנַןכַּמָּה עֲנִיִּים וְנָתַן
לַחְמוֹ לְמִסְכֵּןצְעִיר וְסִיב
יוֹם צַר וְכוֹפֶןאָסַף לְדַלִּים וְסָפַן
מַשְׁכִּים בְּכָל יוֹם וּמַעֲרִיב

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על השיר
    פיוט לכל עת במנהג יהודי תימן. מחברו, ר' שלום שבזי (גדול משוררי תימן, המאה ה-17), כתבו כקינה לאחר מות ידידו אברהם, אחד מגדולי תלמידי החכמים בדורו. כשירים תימניים רבים, אף שיר זה בנוי מחרוזות עבריות וערביות לחילופין.
תחושת האבל הכבד השורה על הפייטן ניכרת בכל טור בשירו; בלשון נרגשת הוא נע ללא הרף מן הפרטי לכללי – מן האבל הפרטי שלו אל אבלם של קרובי הנפטר ושאר חכמי הדור. הפיוט כולל דברי הספד לצדיק שנודע בתורתו ובחסדיו, וכן הרהורים נוגים על המוות, גזרה ידועה מראש שאין אדם יכול לה. את הנחמה מצליח לבסוף הפייטן להפיק מתוכו: אחרי הכל, לצדיק מזומן עולם שכולו טוב; נפשו הטהורה עומדת למצוא עונג בחברת נשמות תלמידי החכמים ומלאכי עליון, ולהשיג את הטוב הרוחני שאין כל אדם חי יכול להשיגו, מלבד משה רבנו; לכן הוא מפציר בשר הממונה על שערי גן עדן – "שָׂר הַמְמֻנָּה / גִּנַּת אֱגוֹז קוּם פְּתַח נָא / לִקְרַאת יְדִידִי וּמַהֲרָה // יִמְצָא לְעֶדְנָה / עִם בַּעֲלֵי סוֹד וְאָמְנָה / שָׁם מַלְאֲכֵי חֵן וְטַהֲרָה".
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום