שמיעה איכותית
על השיר על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
ביום שבת אשבח ר' שלום שבזי
תימן-מערב-שג'אדרה
בְּיוֹם שַׁבָּת אֲשַׁבֵּחַלְאֵל חַי גּוֹאֲלִי
וְאַקְרִיב קָרְבְּנוֹת רֵיחבְּיוֹם שׁוּב הֵיכְלִי
שְׁחִי לָאֵל יְחִידָתִיבְּקוֹלֵךְ הַלְּלִי
וְזִכְרִי יוֹם מְנוּחָתִיוְעֻלּוֹ תִסְבְּלִי
וְהוֹסִיפִי בְּשִׂמְחָתִיוְאַל תִּתְאַבְּלִי
וְלִבִּי טוֹב וְשָׂמֵחַבְּחֵן מִתְנַהֲלִי
לתלך אליום צח ואגבעלינא נסתריח
[באותו יום ברורכי חובה עלינו לנוח]
בקלבן שוקהו ראגבולא נדכר קביח
[בלב החושק בתשוקתוולא נזכור ענייני כאב ודאגה]
ולא נדכר למא נכסבולא מהרה נביח
[ולא נזכור את שאנו רוכשיםולא נדבר בענייני מלאכה]
ואלאשגאל כלהא נטרחלסרן חאצלי
[והעסקים כולם נניח להםבגלל סוד וטעם מפורסם]
מְנוּחָה הִיא לְכֻלָּנוּוְעֹנֶג יוֹם שְׁבוֹת
וּמַה יָּפֶה הֲדָרֵנוּבְּכֹל הַמַּצְּבוֹת
וּבִזְכוּתָהּ יְחַיֵּנוּאֲדוֹן הַמִּפְעֲלוֹת
בְּלֵב שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַיְרַפֵּא מַחֲלִי
בארץ אללה יוקפנאויסבל נעמתה
[בארץ ישראל יציבנווירעיף עלינו טובו]
ונרגע חית מא כנאויבלג רחמתה
[ונחזור למקום שהיינווירבה רחמיו]
אלאהי גל כאלקנאתעלת קדרתה
[האל המרומם בוראנונעלית יכולתו]
כטאנא ואלדנוב יסמחבאמרן עאדלי
[לחטאינו ולפשעינו יסלחבדבר צדק]
נְעִים דַּעַת שְׁמוֹר שַׁבָּתכְּתָקְנוֹ וּשְׂמְחָה
וְזֶה עִיקַר יְסוֹד הַדָּתשְׁמוֹר אַל תִּשְׁכְּחָה
וְכָל שֶׁחִלְּלָהּ יוּמָתסְקֵלָה נוֹכְחָה
וְאֵין בָּהּ לַעֲשׂוֹת טֹרַחוְחֶשְׁבּוֹן מִפְעֲלִי
יגב פיה נדכר אלעלמאוננסא כל הם
[חובה שנזכור בו התורהונשכח כל דאגה ועצב]
ונפעל ראינא פי מאעלינא קד חכם
[וניתן דעתנו במהשעלינו ציווה]
ונתרך גמלת אלוהמאונכתר פי אלנעם
[ונעזוב על המחשבותונרבה בתענוגים]
וכיר אללה לא יברחעלינא שאמלי
[וטוב ה' לא ייפסקואותנו יקיף]
וְזֶהוּ יוֹם אֲשֶׁר שָׁבַתוְהִשְׁלִים כָּל יְצוּר
וְצִוָּה עָם בְּנֵי דַעַתאֲדוֹן נוֹרָא וְצוּר
וְאָמַר זֶה יְהֶא נַחַתוְלָהּ עַמִּי שְׁמוּר
וּבָהּ תִּזְכֶּה עֲדֵי נֵצַחוְתִרְאֶה צַהֲלִי
סְעוֹדוֹת תַּכְּנָה שָׁלֹשׁוְתִשְׂמַח לַחֲזוֹת
בְּסוֹד חָכְמָה וְלֹא תָמֵשׁוְתִתְבּוֹנֵן בְּזֹאת
וְתִתְכַּוֵּן וְתִתְקַדֵּשׁבְּדֵעוֹת עוֹלְזוֹת
בְּקַבָּלָה וְסוֹד תִּפְתַּחתְּהֶא חֵן נִגְמְלִי
פתא מן אתבע דינהעלי חסב אלנצאם
[המעולה מי שיקייםדיני השבת כראוי]
וחכם כל קואנינהסביל נסל אלכראם
[ויתקן את כל חוקיוכמנהג זרע היקרים]
יציר חוזה ותחצינהבעדנאן פי סלאם
[אזי יהא חלקו ומגדל עוזובגן עדן בשלום]
להו אלאסראר תתצרחויבקע כאמלי
[ויתגלו לו סודותויהיה מושלם]
וְהַלְלוּיָהּ

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על השיר
    פיוט לשבת במנהג יהודי תימן, פרי עטו של גדול משוררי תימן – ר' שלום שבזי (המאה ה-17). שמו חתום בראשי המחרוזות (לא כולל טורי הפתיחה) – שלם בן יוסף. כרבים משירי ר' שלם שבזי ושאר משוררי תימן, בנוי הפיוט מחרוזות עבריות וערביות לסירוגין, תוך הקפדה על כללי המשקל והחריזה שהורישה שירת ספרד – בשתי השפות.
הפיוט מעלה על נס את מנוחת-הכל הנוהגת בשבת, אולם לדידו של המשורר, הממשיך בזה מסורות קדומות ביותר, מנוחת השבת נועדה לא רק כדי לעדן את הנפש והגוף לאחר ששת ימי המעשה התובעניים ומלאי הדאגות, אלא גם כתשתית להנאה רוחנית, שמקורה בלימוד התורה ובהתענגות על סודותיה, ברוח פרשנות אפשרית של פסוקים מנבואת ישעיהו, הנאמרים במנהג חלק מעדות ישראל בקידוש של שבת: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר – אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר" (נח, יג-יד). דומה כי פייטננו מפליא במיוחד לאחוז את החבל משני קצותיו, באזנו אזן היטב בין העונג הגשמי והעונג הרוחני – מתת-שבת שניהם.
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום