קינה לתשעה באב במסורת יהודי חאלב. במרכז הקינה עומדת ההשוואה בין ליל הסדר לבין ליל תשעה באב - שני לילות שתמיד חלים באותו יום בשבוע (כלומר, אם השנה למשל ליל הסדר חל במוצ"ש, גם ליל תשעה באב יחול במוצ"ש וכך תמיד יחול תשעה באב ביום בשבוע שבו חל ליל הסדר באותה שנה). צמידות זו אינה מקרית - היא מסמלת את הקשר הפנימי שבין ליל הסדר, חג הפסח - חג החרות והגאולה, ובין תשעה באב - יום החורבן והגלות - שכן גלות וגאולה כרוכים זה בזה. בתוך הגלות טמונה כבר הגאולה וממנה היא צומחת, בהמשך למסורת שהמשיח נולד במוצאי תשעה באב.
המשורר בונה את הקינה על פי "מה נשתנה" אותו אנו אומרים בליל הסדר, ובדומה לו, הקינה בנויה כקושיות, או כפי שמתנסח המשורר בתחילת הפיוט, בפנותו אל קהל שומעיו: אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת - זהו הפזמון החוזר העובר כחוט השני לאורך כל הקינה והמחדד לנו בכל פעם בצורה מרה ונוקבת את הניגודיות שבין פסח לבין תשעה באב.
לא ידוע
