שמיעה איכותית
על השיר על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
צור מנתי (אב שמעון יקול) ר' שלום שבזי
לחן: תימן-כללי
צוּר מְנָתִי וְחֶמְדַּת חֵלְקִיהוּא בְּסִפְרָא דְּחַיֵי יִכְתְּבַן
הַיְּחִידָה בְּחֵן הִשְׁתּוֹקְקִייַחֲדִי לוֹ וְהוּא יַשְׁגַּח עֲלַן
הַגְּבֶרֶת שְׁבָטַי חַזְּקִיבַּר דְּדָוִד יְקוּם וִישֵׁיזְבַן
בַּקְּשִׁי דּוֹד וְרַגְלָיו נַשְּׁקִיבַּעֲגַלָא בְּצִיּוֹן יוֹתְבַן
חֵן וְחֶסֶד עֲנִיִּים הַעְנְקִישְׁלָם דְּמַלְכָּא וְרַעְיָה יִרְהֲבַן
אָנָּא

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על השיר
    פיוט במנהג יהודי תימן, פרי עטו של גדול משוררי תימן, ר' שלום שבזי (המאה ה-17). רוב השיר כתוב ערבית, וסופו בלבד כתוב עברית בלולה בארמית. בימינו מושר רק חלקו העברי-ארמי של השיר. חלק זה הוא בעל חמישה טורים בלבד מכלל הפיוט. ומכאן, שאין חלק זה אלא כעין נספח והשלמה לפיוט, ולא הביאוֹ המשורר אלא לאחר שהשלים את כל אותיות האל"ף-בי"ת והכריז 'תם קולי'.
אולם בדיקת תוכנה של השלמה זו חושף את התוספת החשובה הטמונה בו: אם עד אליו הפליג הפייטן בעיקר בדברי שבח לאל, לתורה וללומדיה, רק כעת הוא מתפנה לתפילה ולבקשה – ברוח דברי הרמב"ם על סדר התפילה הראוי (הלכות תפילה ונשיאת כפים, פ"א ה"ב): "שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה..." – השבח קודם לבקשה. בקשת הפייטן, במקרה זה, מיוסדת על אדני התפיסה הקבלית, לפיה השבר ב'עולם התחתון', הארצי, אינו אלא ביטוי לפירוד בעולם העליון בין צדדיה השונים של האלוהות; ממילא, התיקון בעולם העליון יביא לתיקון בעולם התחתון, וכך אכן נחתם השיר – השלום בין המלך ורעייתו, הקדוש ברוך הוא והשכינה, יחזק אותנו, כאן על פני האדמה.
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום