English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
אזכרה אלהים ואהמיה אמתי
חסידות מודז'יץלחן: האדמו"ר ישראל טאוב, מודז'יץ, מאה 20
אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה
בִּרְאוֹתִי כָּל עִיר עַל תִּלָּהּ בְּנוּיָה
וְעִיר הָאֱלֹהִים מֻשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה
וּבְכָל זֹאת אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ
מִדַּת הָרַחֲמִים עָלֵינוּ הִתְגַּלְגְּלִי
וְלִפְנֵי קוֹנֵךְ תְּחִנָּתֵנוּ הַפִּילִי
וּבְעַד עַמֵּךְ רַחֲמִים שַׁאֲלִי
כִּי כָל לֵבָב דַּוָּי וְכָל רֹאשׁ לָחֳלִי
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ
תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת
וּבְשַׁעֲרֵי דְמָעוֹת כִּי לֹא נִשְׁלָבוֹת
לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ פְּנֵי בוֹחֵן לִבּוֹת
בָּטוּחַ אֲנִי בָּאֵלֶּה וּבִזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שׁוֹמֵעַ קוֹל בְּכִיוֹת
שֶׁתָּשִׂים דִּמְעוֹתֵינוּ בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת
וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת אַכְזָרִיּוֹת
כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט סליחות זה, המוכר בעיקר מתפילת נעילה של יום הכיפורים בקהילות אשכנז, חובר על ידי הפיטן אמתי, שחי בדרום איטליה במאה השמינית. כיהודי החי בעיירה אוריה, שאבות תושביה היו שבויים שהגלה טיטוס מן הארץ לאחר חורבן המקדש, הוא מבטא בפיוט סליחות זה את הכיסופים לעיר האלוהים, ירושלים.
בבית השני של הפיוט פונה המתפלל אל מידת הרחמים. זוהי דוגמה לתופעה המוכרת מסליחות שונות, שבהן מצמצמים הפייטנים פנייתם אל מתווכים שונים, ואינם פונים ישירות לאלוהים. תופעה זו הטרידה חכמי הלכה מן התלמוד ואילך, ובכל זאת רווחה רוח עממית זו, ונתנה ביטוייה בפיוטים שונים הפונים אל המלאכים, אל התורה, אל האבות, אל מדות מסוימות של ה' ואל כיסא הכבוד. לעתים בעקבות ההתנגדות ההלכתית לפניות כאלה, שונה נוסח הפיוט. בבית השני של הפיוט שלנו מופיעה גם הנוסחה ה'מתוקנת' "מדת הרחמים עלינו נגלגלה... תחנתנו נפיל... רחמים נשאלה..." שהחרוז שלה אינו הולם את הצלע האחרונה של הבית ('לחלי').
פיוט זה הוא מסוג ה'פזמון' המשולב בסליחות. משולבת בו אמירת י"ג מדות הרחמים, המהווה את ליבת הסליחות. נהוג לאומרו בעיקר בסליחות של תפילת נעילה, אך יש קהילות האומרות אותו גם בתפילת מנחה של יום הכיפורים ובסליחות של שני וחמשי.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום