English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
יערת דבש ר' ישראל נג'ארה
בבלמקאם: ביאתבקשות לאשמורת הבוקר
יַעֲרַת דְּבַשׁ עַל לְשׁוֹנֵךְ לְבָנָה כַלְּבָנָה
עָרְבוּ לִי שִׁירֵי הֶגְיוֹנֵךְ פִּצְחִי לִי שִׁיר וּרְנָנָה
עַתָּה אָמִיר לָךְ זְמַנֵּךְ אַחֲרֵי בְלוֹתֵךְ עֶדְנָה
שׁוֹשַׁנָּה אַגְדִּיל שְׂשׂוֹנֵךְ שׁוֹשַנָּה רַעֲנַנָּה
שָׂבַעַתְּ נוֹד בַּמְּדִינוֹת וּבַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים
חוּץ לִמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת וּמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים
אַתְּ רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵין הַחוֹחִים
הִכְאִיבוּךְ הִרְווּךְ לַעֲנוֹת מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה
רָאֹה רָאִיתִי דִמְעָתֵךְ עַל פָּנַיִךְ נִתָּכָה
אַעַל מָזוֹר אֶל מַכָּתֵךְ גַּם לְשִׁבְרֵךְ אֲרוּכָה
יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ וְשָׁבוּ בָנִים לִמְלוּכָה
וְצָרִים שׁוֹמְרִים רָעָתֵךְ יִהְיוּ מָשָׁל וּשְׁנִינָה
אֶל סַף נִכְסַף אֶל לְבָבֵךְ הוּא בָנוּי לְתַלְפִּיוֹת
שָׁם אֲקַבְּצֵךְ וַאֲשִׁיבֵךְ מִמְעוֹנוֹת אֲרָיוֹת
וְשָׁמָּה אֶשְׁכֹּן בְּקִרְבֵּךְ כְּמוֹ שָׁנִים קַדְמוֹנִיוֹת
עוֹד לָנֶצַח לֹא אֶעֶזְבֵךְ יוֹנָה לְחֶרֶב יוֹנָה

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט לכל עת במנהג יהודי בבל וצפון אפריקה, שמחברו הוא ר' ישראל נג'ארה, מגדולי הפייטנים בכל הזמנים (צפת-דמשק-עזה, המאות ה- 16-17), אשר שיקע את אותיות שמו בראשי המחרוזות.
כפיוטים רבים אחרים, אף פיוט זה מתאר את האהבה השוררת בין כנסת ישראל והקדוש ברוך הוא במונחים הלקוחים ממגילת שיר השירים. אולם בניגוד למגילה המקראית בה מתחלפת זהות הדובר בין הרעיה לדודהּ, הרי שבשירנו, מתחילתו ועד סופו, הדובר הוא הקדוש ברוך הוא בכבודו, המבטיח שעוד מעט קט יגאל את אהובתו. ובבחינת "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י, יב), נחשפת בשיר תפיסת הזמן והיסטוריה ייחודית: דברי האל האוהב לרעייתו נאמרים כאילו אך מקרה הוא שגרם להם לנדוד בין העמים; כאילו אין לישראל מצידם ולקדוש ברוך הוא מצידו חלק בכך. סבלם של ישראל כלל אינו נבחן על מאזני הצדק והיושר האלוהיים, אינו מיוחס לחטאיהם, ואינו מתואר כמציאות של עונש – אלא נועד רק לעורר חמלה ורוך: "שָׂבַעַתְּ נוֹד בַּמְּדִינוֹת וּבַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים / חוּץ לִמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת וּמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים / אַתְּ רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵין הַחוֹחִים / הִכְאִיבוּךְ הִרְווּךְ לַעֲנוֹת מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה". ממילא, התיקון למצב זה אינו תלוי בשינוי דפוסי ההתנהגות של האוהבים, משום שהוא תוצאה טבעית של אהבתם – אהבה שהופרעה עם השנים. כעת, מבטיח הקדוש ברוך הוא, הנדודים עומדים להסתיים, והאוהבים יחברו שוב לבלתי הפרד: "עוֹד לָנֶצַח לֹא אֶעֶזְבֵךְ".
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום