English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
אשרינו מה טוב חלקנו מתוך התפילה
לחן: אשכנז
אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ
וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ
וּמַה יָּפָה יְרוּשָּׁתֵנוּ
אַשְׁרֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים עֶרֶב וָבֹקֶר‎‎
וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    קטע מחטיבת הפסקאות הפותחת במלים 'לעולם יהא אדם' ומשולבת בתפילת שחרית של כל יום בין 'ברכות השחר' ל'פסוקי דזמרא'. ככל הנראה נועדה מלכתחילה חטיבה זו, כמו גם חלקי הפתיחה הנוספים של תפילת שחרית, להיאמר על ידי הפרט בביתו – כלומר, לאו דווקא במסגרת תפילת הציבור בבית הכנסת – אך מאז המאה התשיעית, פחות או יותר, התקבלו אט אט גם חלקים אלו כמרכיב בתפילת הציבור.
הקטע שלפנינו מהווה כעין 'גשר' או הקדמה לאמירת 'שמע ישראל'. אלא שאין מדובר בקריאת שמע העיקרית, הנאמרת לפני תפילת עמידה יחד עם ברכות מיוחדות, אלא ב'ציטוט' מקוצר שלה. מפני מה קבעו חכמים להזכיר אמירת קריאת שמע בשלב זה של התפילה? חכמים וחוקרים, ישנים וגם חדשים, הציעו שני הסברים אפשריים: לפי הראשון, אמירה זו באה לעולם בתקופת גזירות בה נאסר על ישראל לקרוא קריאת שמע; לפי השני נועדה אמירה זו לסייע למתפללים לצאת ידי חובת קריאת שמע כבר בתחילת התפילה, לפני שיעבור הזמן הקבוע לכך בהלכה. יהא ההסבר אשר יהא, הפסקה שלפנינו לא רק מזכירה את אמירת קריאת שמע, המכריזה על ייחוד ה' בעולמו, אלא גם מציינת את מעלתה: היא הזכות, הירושה היפה והגורל הנעים שנפלו בחלקם של ישראל.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום