English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
ככלות ייני ר' שלמה אבן גבירול
לחן: בבל (עירק)
כִּכְלוֹת יֵינִיתֵּרֵד עֵינִי
פַּלְגֵי מַיִםפַּלְגֵי מָיִם
שִׁבְעִים הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים
וַיַּכְחִידוּם תִּשְׁעִים שָׂרִים
שָׁבְתוּ שִׁירִים כִּי פִי שָׁרִים
מָלֵא מַיִםמָלֵא מָיִם
לֶחֶם לָאוֹכֵל אֵיךְ יִטְעָם
אוֹ אֵיךְ מַאְכָל אֶל חֵךְ יִנְעָם
עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם
יֻתַּן מַיִםיֻתַּן מָיִם
מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ
וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ
אָכֵן פִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ
יַזֵּל מַיִםיַזֵּל מָיִם
הִנְנִי רֵעַ לַצְּפַרְדֵּעַ
עִמּוֹ אֶזְעַק וַאְשַׁוֵּעַ
כִּי כָמֹהוּ פִי יוֹדֵעַ
שִׁיר הַמַּיִםשִׁיר הַמָּיִם
נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ
כִּבְנֵי רֵכָב תִּהְיֶה דָתוֹ
יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ
שׁוֹאֲבֵי מַיִםשׁוֹאֲבֵי מָיִם

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    שיר היתולי נודע המיוחס לר' שלמה אבן-גבירול, מגדולי המשוררים והפייטנים בכל הדורות (ספרד, 1021 – 1058). אין וודאות בייחוס השיר לרשב"ג, ואפשר שהשם 'שלמה' החתום בראשי המחרוזות מכוון למשורר אחר שנשא שם זה. יש מקהילות ישראל השרות אותו בפורים, אף שבמקורו נכתב כשיר חול מובהק.
השיר מנציח מאורע משעשע מחיי המשורר: אדם בשם משה הזמינו למשתה, כדרכה של שכבת העלית בקרב יהודי ספרד באותם הימים; אלא שבמהלך המשתה, ואולי כבר בתחילתו, אזל היין, ובמקומו הוגשו מים למסובים. המשורר, שנפגע מקמצנותו של המארח, החליט 'לנקום' בו באמצעות שיר ארסי במיוחד. במהלך השיר הוא מבכה את אובדן היין והחלפתו במים, באמצעות שיבוץ פסוקים ושברי-פסוקים המתייחסים לאבל על חורבן בית המקדש: כך למשל הפזמון החוזר – "כִּכְלוֹת יֵינִי / תֵּרֵד עֵינִי / פַּלְגֵי מָיִם" – מיוסד על הכתוב במגילת איכה (ג, מח): "פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי". שימוש מתוחכם ואירוני במקורות שוזר את השיר כולו; המשורר משווה בין משה רבנו ומשה המארח, ועומד על כך שבעוד הראשון שנא מים – כפי שמוכיח, לדעתו, נס חציית ים סוף ונס הפיכת היאור לדם, הרי שהשני, ברוב קמצנותו, אוהב מים ומעדיף אותם על יין. במחרוזת משעשעת במיוחד משווה עצמו המשורר לצפרדע: "הִנְנִי רֵעַ לַצְּפַרְדֵּעַ / עִמּוֹ אֶזְעַק וַאְשַׁוֵּעַ / כִּי כָמוֹהוּ פִּי יוֹדֵעַ / שִׁיר הַמַּיִם". אין להתפלא, לפיכך, על חתימת השיר ב'איחולים' למארח, שיזכה ש"יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ שׁוֹאֲבֵי מַיִם".
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום