English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
קמתי באשמורת ר' משה אבן עזרא
לחן: תורכיה-סלוניקי
קַמְתִּי בְאַשְׁמוֹרֶת לְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנַי
וְנַפְשִׁי שְׁחַרְחֹרֶת מִפְּנֵי רֹב זְדוֹנַי
רַחֵם עַל עֲדָתְךָ צֹאן מַרְעִיתֶךָ
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה
מִכִּסֵא כְבוֹד הוֹדְךָ בַּשֵּׂר לְעַם סְגֻלָּה
שׁוּבָה שְׁבוּת קָדְשְׁךָ וְחוֹן כְּקֶדֶם סְגֻלָּה
הַפְלֵא נָא חַסְדְּךָ וּבְנֵה עִיר תְּהִלָּה
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט סליחה במנהג הקהילות הספרדיות, המשמש כ'רשות', כפיוט מקדים, לאמירת מזמור 'אשרי יושבי ביתך', שנהוג לאומרו לפני תחילת הסליחות. מחבר הפיוט הוא ר' משה אבן-עזרא, מגדולי המשוררים העבריים בספרד המוסלמית (המאות ה-11-12), ומי שנודע בתואר 'הסלח' על שום פיוטי הסליחות הרבים שהותיר אחריו. אותיות השם 'משה' חתומות בראשי הטורים החמישי, השישי והשביעי.
הפיוט מדגיש על פי דרכו את השכמת הדובר בשעות הדמדומים שבין הלילה והיום, בבקשו סליחה מאלוהיו; אך עד מהרה הופך הדובר-האישי לפייטן המייצג את כנסת ישראל כולה. בתווך, מעלה הפיוט ניגוד ציורי מיוחד: "קַמְתִּי בְאַשְׁמוֹרֶת/לְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנַי//וְנַפְשִׁי שְׁחַרְחֹרֶת/מִפְּנֵי רֹב זְדוֹנַי". אל מול הבוקר העולה ומאיר את העולם בלובן זוהר, מטעים הפייטן כי נפשו שלו – האישית, ולאו דווקא הקולקטיבית – כהה ומושחרת בחטאיה; ודומה שאין כשעת הדמדומים שבטבע החיצוני כדי להעניק רקע ראוי לשעת הדמדומים שבלב פנימה: דווקא שעה זו יפה כוחה להתבוננות ולחשבון נפש, כפי שמוכיחה מסורת ארוכה של מתפללים משכימי-שחר ומבקשי-סליחות.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום