הפיוט מקדים את ברכת 'גאולה' בתפילת שחרית של פסח, וכנראה דווקא בשביעי של פסח, היום שבו נבקע ים סוף וישראל שרו את שירת הים. במרכזו ברכת גאולה, הסובבת סביב מעמד קריעת הים והשירה שבעקבותיו. מוטיב מרכזי אחר שבפיוט הוא ברית המילה, ועל כן בחרו קהילות אשכנז שונות לשיר אותו גם בסעודת ברית מילה, שכן נזכר בו שבחם של ישראל בהיכנסם לבריתו של אברהם, הנחתמת בבשרם.
הערת נוסח: תוספת הבית הראשון שאינו מושר היום. התוספת מופיעה במהדורת דב ירדן:
יוֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ. וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ. וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ. מִפִּי עוֹלָלִים.
ייתכן שבית זה הושמט, שכן שתי שורות הפתיחה פותחות באות י' האות הראשונה באקרוסטיכון, ואולי נראה בית זה עודף בשל כך.