English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
מה נאוו עלי ר' שמעון ב"ר נסים
לחן: בבל (עירק) מקאם: עג'ם
מַה נָּאווּ עֲלֵי הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר שָׁלוֹם בְּבִנְיַן עִירֵךְ
קוֹל צוֹפַיִך יִשְׂאוּ קוֹל רִנָּה הִתְנַעֲרִי מִתּוֹךְ מְגִנָּה
עַיִן בְּעַיִן תִּרְאִי שְׁכִינָה וְשָׁבוּ בָנַיִךְ לִגְבוּלֵךְ
לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר בְּשִׁיר וּמִזְמוֹר אֶל בֵּית הַר הַמּוֹר יְהִי שְׁבִילֵךְ
סֹלוּ סֹלוּ אֶת הַמְּסִלָּה  פִּצְחוּ רְנָנָה וּתְהִלָּה
יָבֹא מְבַשֵּׂר בִּלְשׁוֹנוֹ מִלָּה קוּמִי עוּרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ
צְאִי מִבָּבֶל קִרְיַת עוֹבְדֵי בֵל כִּנּוֹר וָנֵבֶל אָז יְהִי שִׁירֵךְ
שׂוֹשׂ יָשִׂישׂוּ כָּל אֲבֵלֵי צִיּוֹן לָבֹא לַחֲסוֹת בְּצֵל הָעֶלְיוֹן
בָּנֹה אֶבְנֶה לָךְ נְוֵה אַפִּרְיוֹן אָכִין כִּסֵּא לְדָוִד מַלְכֵּךְ
שְׂאִי עֵינַיךְ וּרְאִי בָנַיִךְ בָּאוּ אֵלַיִךְ לָאוֹר בְּאוֹרֵךְ
תַּחַת חֹשֶׁך אָשִׂים לָךְ אוֹרָה אָז מִצִּיּוֹן תֵּצֵא הַתּוֹרָה
הִנֵּה גָדוֹל הוּא אָיֹם וְנוֹרָא בְּיוֹם שִׂימִי כֶתֶר לְרֹאשֵׁךְ
עַד מָתַי כַּלָּה יָפָה וּמְעֻלָּה לְזָּר בְּעוּלָה כְּדַל וָהֵלֶךְ
עוּרִי עוּרִי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אָחִישׁ אֶשְׁלַח יִנּוֹן וְגוֹאֵל
וגַם אָקִים לָךְ חוֹמַת אֲרִיאֵל זָכֹר אֶזְכֹּר חֶסֶד נְעוּרֵךְ

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    מה נאוו עלי הוא אחד הפיוטים הידועים והמרכזים ביותר במסורת יהודי בבל. נוהגים לשיר אותו בשמחות, בעיקר בחתונות. את הפיוט חיבר בסוף המאה הקודמת ר' שמעון ב"ר נסים שמעון, שהיה אחד מחבורת משוררים ציוניים צעירים שפעלו בבבל במחצית הראשונה של המאה ה-20 - שמואל שאמי, עזרא ומאיר זכרי ושלמה נסים. הם חיברו יחד מספר פיוטים - 'אחי מאין אתם', 'שיר השירים בפי ישרים' ועוד, שנכנסו לספר השבחות של יהודי בבל תחת הכותרת "שירי רנה". הפיוט נקלט במהרה בקרב יהודי בבל ועם העלייה לארץ התפשט גם בקרב קהילות אחרות והיום הוא מוכר ומושר בפי רבים.
המשורר פונה בשירו בה בעת לציון שבניה שבים אליה, ואל העולים לציון. בשניהם הוא מאיץ לקום , להתעורר ולשמוח בשמחת הגאולה. הוא שוזר בשירו פסוקים מנבואות נחמה מרכזיות, בעיקר של ישעיה הנביא, ומניח לקוראי השיר להשלים בראשם את הפסוקים הבאים.
על הפיוט שורה רוח של שמחה ושל התעוררות. ריבוי הפעלים וביטויי השמחה המובאים בו בשטף מיטיבים להעביר את תחושת המהירות והעשייה הפעילה, את ציון השמחה בשיבת בניה אליה, את פעמי המבשר המדלג ומקפץ על ההרים, הפוצח ברינה יחד עם העם העולה לציון שפיו נמלא שחוק ורינה.
מחבר הפיוט היה מאנשי החינוך הידועים ביותר בבגדד בדור הקודם ואף שימש כחזן במשך עשרות שנים בבתי כנסת שונים בבגדד. מגיל צעיר שימש מורה בבית הספר 'רבקה נוריאל' ואח"כ ניהל במשך שנים רבות את בית הספר 'רחל שחמון' משנת ייסודו בשנת 1909. ר' שמעון לא רק נאה דרש אלא גם קיים ועלה לארץ, אלא שכאן ציפתה לו מציאות אחרת מהמתואר בשירו. המגורים באהלים בחורף הקשה של תחילת שנות החמישים, הפער בין התפקיד שמילא בבגדד ובין חיי המעברה, והעובדה כי ידידו מעל בכסף שהבריח על מנת לעזור לכלתו שהתאלמנה – כל אלו שברו את רוחו והוא נפטר זמן קצר לאחר הגעתו לארץ.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום