English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
שושנת יעקב (אשר הניא) לא ידוע
חסידותלחן ר' שלמה קרליבךמאה 20
שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי
תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר
לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ
אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵשׁ לאַבְּדִי בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי
אֲרוּרִים כָּל הָרְשָׁעִים בְּרוּכִים כָּל הַצַּדִּיקִים
וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב:

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט קדום ואנונימי זה הוא הפיוט המרכזי ביותר לפורים במסורות האשכנזיות והוא נאמר בתום קריאת המגילה, בליל פורים ובבוקר. בבוקר אומרים רק את הבית האחרון, הפותח במלים: 'שושנת יעקב'. הפיוט הוא בעצם הרחבה פיוטית לברכה הנאמרת לאחר קריאת המגילה בפורים. נוסח הפיוט, משקלו וסגנונו מעידים על קדמותו הרבה (לא יאוחר מן המאה ה-5 לספירה) ועל הורתו בארץ ישראל, כברכות מפוייטות נוספות שהשתמרו בחלקן עד לימינו. בראשי הטורים מופיע אקרוסטיכון אלף-בית מלא, ללא חריזה, וללא חתימת שם הפייטן, שאכן אינו ידוע לנו – תופעה אופיינית לפיוטים מתקופה זו.
הפיוט מספר בעברית פשוטה ומובנת למדי את סיפור המגילה. במבט ראשון נראה שאין הוא אלא עיבוד שירי קולח של המאורעות הידועים-ממילא מן המקרא; במבט שני מתגלה מיד ייחודו של הסיפור בגרסתו המפוייטת: בהשוואה למגילה, שמקומו של הקדוש ברוך הוא כמסובב כל הסיבות נפקד מתוכה לכאורה, מבליט הפייטן בראשית הפיוט ובסופו את תפקידו של האל כמושיעם של ישראל. כך בטור הפתיחה: "אֲשֶׁר הֵנִיא עֲצַת גּוֹיִם / וַיָּפֶר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים", וכך גם בטור הסיום: "תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח / וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר". אף על פי כן, אין הפיוט מתעלם מתושייתם האנושית המרשימה של מרדכי, ויותר ממנו של אסתר – שהוליכו את המן אל אובדנו, בתעוזה, בשום-שכל, ובעיקר באמונה: "מִי זֶה יַעֲמֹד לְכַפֵּר שְׁגָגָה / לִמְחֹל חַטַּאת עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ?" שואל הפייטן באמצע שירו, ומיד משיב – "נֵץ פָּרַח מִלּוּלַב חֵן / הֲדַסָּה עָמְדָה לְעוֹרֵר יְשֵׁנִים". ניסוחם החריג של טורים אלו כשאלה ותשובה מעצים את המתח הדרמטי שבסיפור המפוייט; אך בה בעת הוא כורך יחדיו את הצורך ב'התעוררות מלמטה', מבני האדם שבארץ, כמפתח חיוני ל'התעוררות מלמעלה', בשמים, שעל ידי מחילת העוונות מושיעה היא את ישראל.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום