"'כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ' (תהלים קב, טו) - רוצה לומר כי ירושלים אמנם תיבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה".
כך חותם ר' יהודה הלוי, אוהבה הגדול של ציון, אליה נכסף וערג - את ספרו הפילוסופי "הכוזרי".
שירי אהבה רבים כתב ריה"ל לציון וזהו אחד המפורסמים שבהם. הכותרת בראש השיר אומרת: "ולוֹ (=שיר זה כתב) בהיותו בדרך לירושלים" - אולי היתה זו הדרך הממשית של מסעו הראשון או האחרון אליה ואולי "בהיותו בדרך לירושלים" היא מצבו הנפשי - שכל מהותו היא ההשתוקקות לציון והערגה אליה, וכך, כל חייו היה נוסע אליה - בהקיץ ובחלום.
ר' יהודה הלוי
