English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
יה רבון עלם ר' ישראל נג'ארה
בוכרה
יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעַלְמַיָּא יה אדון כל העולמים
אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא אתה הוא מלך מלכי המלכים
עוֹבָדֵי גְבוּרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא מעשי גבורותיך ונפלאותיך
שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוַיָּא נאה לי להביע
שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא שבחים אערוך בוקר וערב
לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא בְּרָא כָל נַפְשָׁא לך אל קדוש בורא כל נפש
עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא מלאכי מרום ובני אדם
חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא חיתו שדי ועוף שמים
רַבְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין גדולים מעשיך ואדירים
מַכִּיךְ רָמַיָּא זַקִּיף כְּפִיפִין משפיל רמים זוקף כפופים
לוּ יְחִי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין לו יחיה אדם שנים אלפים
לָא יֵעוּל גְּבוּרְתָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא לא יספיק לספר גבורותיך
אֱלָהָא דִּי לֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא האלוקים שלו יקר וגדולה
פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפֻּם אַרְיָוָתָא פדה את צאנך מפי אריות
וְאַפֵּיק יַת עַמָּךְ מִגּוֹ גָּלוּתָא והוצא את עמך מתוך הגלות
עַמָּךְ דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא עמך שבחרת מכל האומות
לְמִקְדָּשָׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין למקדשך שוב ולקדש קודשים
אֲתַר דִּי בֵיהּ יֶחֱדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין מקום בו ישמחו כל רוח ונפש
וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרֲחֲשִׁין ויזמרו לך שירים ושבחים
בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשֻׁפְרַיָּא בירושלים עיר כלילת יופי

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט חוצה מסורות וקהילות, שהפך להיות אחד הפיוטים המרכזיים ביותר לשבת בכל הקהילות, על אף שהשבת איננה מוזכרת בו כלל והוא סובב סביב שבח לאל ולמעשיו.
את הפיוט חיבר ר' ישראל נג'ארה, גדול משוררי ישראל מאז ימי תור הזהב בספרד ועד ימינו אנו, שהיה בן למגורשי ספרד ושימש כרבה של עזה במאה ה-16. זהו הפיוט המפורסם ביותר של ר"י נג'ארה והפיוט היחיד שלו המושר גם בקהילות האשכנזיות. על התפוצה הרחבה שלו מעידה רשימת ההקלטות העשירה כאן באתר ובארכיון הצליל הלאומי.
שפתו של הפיוט היא ארמית הנשענת על הארמית הבבלית, לשונם הרשמית של הכשדים, שבה כתובים פרקיו הראשונים של ספר דניאל. ספר דניאל הוא גם המקור לצירופי הלשון והשיבוצים המובאים בפיוט (ראו הרחבה על כך בעיון בפיוט כאן באתר).
בחצרות החסידיות השונות, זכה הפיוט ללחנים רבים, עד לכך שבאותה חסידות חוברו לו כמה וכמה ניגונים (במיוחד בחסידות קרלין וסלונים). בתקופת השואה הפך הפיוט למעין המנון של חיזוק ואמונה. סיפורים שונים נקשרו לפיוט הזה ולניגונים שונים שלו שחוברו באותה תקופה והושרו ברגעים קשים, בבכי ובתחנונים (עוד על כך במדרש פיוט אישי של אסתר אטינגר כאן באתר).
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום