English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
אור צח ופשוט ר' אברהם יצחק ענתבי
לחן: חאלב מקאם: שיגא
אוֹר צַח וּפָשׁוּט עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת
לְךָ דּוּמִיָּה יַחְדְּלוּן הַקּוֹלוֹת
אֵין אֹמֶר וּדְבָרִים אֵין דּוֹרְשִׁים תְּחִלּוֹת
מִי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלּוֹת יְיָ
אָדָם הַגָּדוֹל קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים
מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים קַיָּמִים
עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת אוּרִים וְתֻמִּים
צוּר כָּל הָעוֹלָמִים יָהּ יְיָ
בְּכֶתֶר שֵׁם טוֹב הַנֶּעְלָם מִכֹּל
מָרוֹם וְקָדוֹשׁ לְעֵלָּא מִכֹּל
לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ אִי אַתָּה יָכוֹל
עַיִן לֹא רָאֲתָה זוּלָתְךָ יְיָ
רֵעִים וְדוֹדִים כֻּלָּם מַתְאִימוֹת
חָכְמָה וּבִינָה נִקְבוּ בְשֵׁמוֹת
יַחַד מְאִירוֹת זַכּוֹת וּנְעִימוֹת
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ
הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת
נִבְחַר מִזֶּבַח טוֹב וְעוֹלוֹת
חַסְדֵי הָאֵל כָּל יוֹם עֲלֵיהֶם עוֹלוֹת
יוֹמָם יְצַוֶּה חַסְדּוֹ יְיָ
מֵרָחוֹק יְיָ נִרְאָה לָנוּ
הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ
נֶאְזָר בִּגְבוּרָה הַךְ אֶת צָרֵינוּ
עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתְךָ יְיָ
עֲבֹר עַל פֶּשַׁע הִיא תִפְאַרְתֶּךָ
וְזֶה חַסְדְּךָ וַאֲמִתֶּךָ
לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם נַחֲלָתֶךָ
זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ
נֶחֱזֶה בִּישִׁיבַת צִיּוֹן עִיר קָדְשֵׁנוּ
נֶצַח יִשְׂרָאֵל הָחֵשׁ פְּדֵנוּ
וְלָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ
הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח יְיָ
תְּנָה הוֹד הָדָר וַעֲדִי עֲדָיִים
וְנִרְאֶה בְּטוּב עִיר יְרוּשָׁלַיִם
הַבְּנוּיָה הִיא רַחֲבַת יָדַיִם
בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ
בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם
יַסֵּד הֵיכָל וּדְבִיר וְאוּלָם
יָאִירוּ כַּכּוֹכָבִים בְּהִלָּם
נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ
יָהּ הַחֲזֵר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ
מַלְכוּת בֵּית דָּוִד כְּבָרִאשׁוֹנָה
קַבֵּץ נִדָּחַי מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה
אָז אָשִׁיר הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיְיָ

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט קבלי המושר בשירת הבקשות של יהודי ארם-צובא (חאלב). התאמה מופלאה קיימת בין מלותיו של הפיוט הזה לבין הזמן בו הוא מושר - עם עלות השחר, שעה של דומיה טרם התגלות אורו הצח והפשוט של הבוקר החדש. פיוט מסתורין זה הולך ומשורר את עשר הספירות אחת לאחת כאשר כל בית נחתם בשיבוץ של פסוק המסתיים בשם ה'. כך מעצים המשורר עוד את תחושת ההתבטלות המוחלטת של האדם מול קונו ואת תחושת הסוד האופפת את הפיוט. מאותו אור צח ופשוט ואותה דומיה בה חדלים כל הקולות ועד למלכות בית דוד והחזרת העטרה ליושנה.    


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום