English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על הנובה תווים גרסת הדפסה  
 
 
שער פתח דודי ר' שלמה אבן גבירול
לחן: מרוקו נובה: זרקא
שַׁעַר פְּתַח דּוֹדִי קוּמָה פְּתַח שַׁעַר
כִּי נִבְהֲלָה נַפְשִׁי גַּם נִשְׂעֲרָה שַׂעַר
לִי לָעֲגָה שִׁפְחַת אִמִּי וְרָם לִבָּהּ
יַעַן כִּי שָׁמַע אֵל קוֹל צַעֲקַת נַעַר
מִדֵי חֲצוֹת לַיִל פֶּרֶא רְדָפַנִי
אַחַר אֲשֶׁר הִכָּה אוֹתִי חֲזִיר יַעַר
הַקֵּץ אֲשֶׁר נֶחְתַּם הוֹסִיף עֲלֵי מַכְאוֹב
לִבִּי, וְאֵין מֵבִין לִי וַאֲנִי בַעַר

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט מסוג "רשות", לרבי שלמה אבן גבירול, המושר בשירת הבקשות של יהודי מרוקו בלחנים שונים. בימינו הוא מוכר ומושר בעיקר בלחן שהצמיד לו הרב חיים לוק, שהוא במקור לחן של שיר מרוקאי פופולרי מאת המוזיקאי עבדל צ'אדק שקארה. בלחנו זה הוא בוצע גם ע"י אמנים ישראליים כמו מיכה שטרית ושם טוב לוי.
ר' שלמה אבן גבירול, מי שהוא עצמו היה רדוף וחייו ידועי חולי וסבל, מציב לפני הקורא שיר קצר ומרוכז מאוד המבטא תחושה של סערת נפש עזה, פחד ובהלה. הדוברת בשיר – הרעיה - מתדפקת על השער כמוצא אחרון. היא נרמסה עד עפר בידי אדום - חזיר היער, ועתה היא נרדפת בידי ישמעאל - הפרא. השער נעול, וזעקה גדולה מתמלטת מפיה במשפטים לא סדורים ובחזרה תכופה. לכל אלה מצטרף העלבון הקשה של שפחת המשפחה המתגאה ומתנשאת על הגבירה ובן השפחה הפרא הרודף בחשכת הליל.
התדפקות הרעיה על השער היא מעין היפוך של הפסוק (בשיר השירים ה, ב) 'קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי, רַעְיָתִי, יוֹנָתִי, תַמָּתִי'. קריאת האהבה המתונה בארבעה כינויי חיבה מפי הדוד הפכה לזעקת אימה מפי הרעיה המבוהלת והרדופה. עד לסיום השיר אין הדוד מתגלה, אין הוא חושף פניו, וודאי אינו פותח את השער. המתח בשיר מועצם על ידי הנתק בתקשורת: הרעיה מבקשת, מפצירה ומתחננת, אך הכל חתום בפניה, הכל לא-נודע.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום