אחד הפיוטים הנפוצים ביותר בקרב קהילות ישראל, שחלקן נוהגות לזמרו עם סיום תפילת ליל השבת. בחלק מן הקהילות נוהגים לשיר את הפיוט מדי יום. הבית האחרון של הפיוט – אלה שלוש עשרה לעיקרים – הוא תוספת מאוחרת.
מחברו של הפיוט הוא ר' דניאל בן יהודה דיין, שחי באיטליה במאה ה-13. הפיוט מבוסס על י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם ומונה אותם בצורה פיוטית. השיר הפך להיות מודל לפיוטים מסוגו (על עיקרי האמונה) שנכתבו בעקבותיו. האר"י ז"ל התנגד לאמירת שיר זה, בין היתר כיוון שלא הסכים לקביעת עיקרי אמונה כלל. משום כך הקהילות הנוהגות בסדרי התפילה שלהן ע"פ מנהג האר"י לא שרות את הפיוט. לפיוט לחנים רבים, חלקם לחנים פופולריים "שהורכבו" על המלים. בחלק מן הקהילות יש לחן לימות החול ולחנים מיוחדים לשבת או למועדים.