Hebrew
     
   שתף Quality Sound
The Piyut The Melody Artists and Rendition Traditional Background The Maqam Music Notes Print  
 
 
Asher Eimatecha Be'erelei Omen Unknown
Ashkenaz
אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
בְּאֶרְאֶלֵּי אֹמֶןבְּאַבִּירֵי אֹמֶץ
בִּבְלוּלֵי קֶרַחבִּבְדוּדֵי קֶדַח
וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִגְּלוּמֵי גוּשׁמִגָּרֵי גַיְא
מִדְּלוּלֵי פֹעַלמִדַּלֵּי מַעַשׂ
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
בַּהֲמוֹן מַלְאָכִיםבְּהִלּוּךְ מַחֲנוֹת
בְּוַעַד אֲלָפִיםבְּוֶכַח רְבָבוֹת
וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִזִּיו שׁוֹנֶהמִזֹּהַר כָּבֶה
מֵחֲסֵרֵי שֵׂכֶלמֵחוֹרְשֵׁי רֶשַׁע
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
בְּטִפּוּחַ עֲרָבוֹתבְּטִכּוּס שְׁחָקִים
בְּיִקְרַת עֲרָפֶלבִּירִיעַת מְעוֹנָה
וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִכְּתוּמֵי שֶׁמֶץמִכְּמוּסֵי כֶתֶם
מִלְּכוּדֵי פַחמִלְּעוּנֵי מַר
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
בְּמַסְלוּלֵי זְבוּלבִּמְרוֹמֵי שְׁפַר
בִּנְטִיַּת דֹּקבִּנְחִיַּת עָבִים
וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִסְּרוּחֵי מַעַשׂמִשְּׂבֵעֵי רֹגֶז
מֵעֲדוּרֵי אֱמֶתמֵעֲמוּסֵי בָטֶן
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
בְּפוֹתְחֵי קָדוֹשׁבְּפוֹצְחֵי בָרוּךְ
בִּצְדוּדֵי אַרְבַּעבִּצְנוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ
וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִקְּרוּאֵי עַיִןמִקּוֹרְאֵי בְחִנּוּף
מֵרְחֵקֵי אֱמֶתמֵרֵיקֵי צֶדֶק
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ
בִּשְׁבִיבֵי אֵשׁבִּשְׁבִילֵי מַיִם
בִּתְלוּלֵי רוֹםבְּתַלְתַּלֵּי גֹבַהּ
וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִבָּשָׂר וָדָםמֵהֶבֶל וָתֹהוּ
מֵחָצִיר יָבֵשׁמִצֵּל עוֹבֵר
וּמִצִּיץ נוֹבֵלמַשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ
מַפְרִיחֵי רוּחַוּמְעִיפֵי חַיָּה
וַחֲנִיטֵי נְשָׁמָהוּמוֹצִיאֵי יְחִידָה
וְנִשְׁמָעִים בַּדִּיןוּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט
וְחַיִּים בְּרַחֲמִיםוְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חַי עוֹלָמִים
וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם
נוסח השיר על פי ד. גולדשמידט, מחזור ליום הכיפורים

Print
 
 More Renditions
The Piyut
    'אשר אימתך באראלי אמן' הוא פיוט קדום מסוג 'רהיט' (=אחד ממרכיבי ה'קדושתא', מערכת הפיוטים לתפילת עמידה של שבתות וחגים, שיש בה אמירת 'קדושה') המושר על ידי חלק מקהילות אשכנז בתפילת מוסף של יום הכיפורים. יש מייחסים אותו לרבי אלעזר בירבי קליר, ויש מייחסים אותו ליניי – שניהם מגדולי הפייטנים הקלאסיים בארץ ישראל במאות השישית והשביעית לספירה.
הפיוט מעמיד תמונה מרגשת ולא-שגרתית של משולש היחסים שבין הקדוש ברוך הוא, המלאכים ובני האדם; בניגוד לפיוטים רבים המעלים על נס את תהילת המלאכים לבוראם, ובניגוד לפיוטים רבים אחרים המתארים כיצד שירת בני האדם מצטרפת לשירת המלאכים, פיוטנו מתאר דווקא את עליונותה של שירת האדם על שירת המלאכים. על פי הפייטן, שירת המלאכים כביכול נתונה מראש לאל, שכן שלמותם הרוחנית אינה מותירה להם אלא לירא מהקדוש ברוך הוא ולחוש אימתו, ומתוך כך הם מהללים אותו; לעומת זאת, שירת בני האדם נובעת דווקא ממקום של חולשה, של דלות החומר והרוח, ודווקא לה מתאווה הקדוש ברוך הוא – והיא היא תהילתו.
הפיוט בנוי כמעט כולו מדו-טורים (=שורות כפולות, ששני חלקיהן משלימים זה את זה למשפט אחד) המתארים לסירוגין – על פי סדר האלף-בית – את אימתו ומוראו של הקדוש ברוך הוא על המלאכים וכל צבא השמים מזה, ואת רצונו בתהילה ושבח מפי בני האדם שוכני החומר מזה. לכל אחד מסוגי הדו-טורים נוסחת פתיחה וחתימה קבועה המעניקה מסגרת לשיר כולו ומבטאת בתמצית את תכניו: הדו-טורים מן הסוג הראשון, המוקדש למלאכים, והמתארים את המלאכים ואת עולמם, פותחים ב'אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ בְּ-' וחותמים ב'וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם', בעוד הדו-טורים מן הסוג השני, המוקדש לבני האדם, והמתארים את בני האדם ואת עולמם, פותחים ב'וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִ-' וחותמים ב'וְהִיא תְהִלָּתֶךָ' ('וְאָבִיתָ' – מלשון תאווה ורצון; הקב"ה מתאווה לתהילת בני האדם); מסגרת זו נשברת לקראת סוף הפיוט.
שני חלקיו של הפיוט יוצרים מהלך דרמטי מאוד ההולם היטב את חוויית יום הכיפורים, ומוביל את השומע לראות את חייו כמתת רחמי-אל, רחמים שבלעדיהם לא יכול היה כלל להתקיים; אלא שברגע האחרון ממש מוסיף הפיוט מרכיב נוסף על גבי אותם רחמים, ויוצר סימטריה בין הפאר שמעניקים בני האדם לאל, לפאר שמעניק האל בחסדו לבני האדם – פאר המפיח חיים חדשים במי שתוארו קודם לכן כ"חָצִיר יָבֵשׁ" וכ"צֵּל עוֹבֵר".
   


Home | Piyut Archive | Introductions | Khilot Sharot
Weekly Piyut | 12 Select Piyutim | Send A Piyut | What's New
Links | Events | Contact Us | About The Site
Morfix All searches on site are done in cooperation with
© All rights reserved, Snunit (see terms of use)

סמל אקום