שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
בר יוחאי ר' שמעון לביא
לחן: ספרד ירושלים מקאם: צבא
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ
נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ
נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ
חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ
יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ
בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ
שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים
לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים
אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים
הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים
עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים
סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים
נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי נֶאֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה
וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַּׁעְרָה
וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ
שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי לִמְקוֹם אַבְנֵי
הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ
גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ
תָּשׁוּרִי וּמִי יְשׁוּרֶךָ
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ
יוֹחַאי בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים
קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים
קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה
הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְּנִימָה
לֵב (שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם) נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה
אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה
יָרֵאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ
תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ
נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ
אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ
וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ
לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ

גרסת הדפסה
 
לחנים וביצועים נוספים ממסורת תימן
לחנים ממסורות נוספות

סגירה

תימן
בביצוע הרב אביעד עקיבה ובניו וחזנים
בביצוע תומר חתוכה
תימן – שג'אדרה
בביצוע בנימין נחום וחזנים

חסידות וויז'ניץ
בביצוע טיש על שולחנו של האדמו"ר מוויזניץ
איטליה
בביצוע צ'זרה טליאקוזו
אלגיריה
בביצוע אדולף זרביב
אלג'יריה – קונסטנטין
בביצוע עמנואל נבאת
אלג'יריה-אורן
בביצוע דניאל יהודה ויואל אשכנזי
בביצוע סלומון טפיארו
אלג'יריה-גארדיא
בביצוע אלברט עטיה
אפגניסטן
בביצוע קבוצת חזנים
בבל
בביצוע יעקב דוד חורי
בביצוע שלמה מעלם
בוכרה
בביצוע אליהו לודיאב
חאלב , מקאם: צבא
בביצוע פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
חסידות2
בביצוע חסידי בויאן, ישיבת תפארת ישראל
חסידות1
בביצוע תלמידי ישיבת המתמידים
בביצוע חסידי בויאן, ישיבת תפארת ישראל
בביצוע חסידי קרלין
חסידות בויאן
בביצוע טיש של האדמו"ר מבויאן הרב נחום דב ברייאר שליט"א
ישראל – לחן: משה לוי
בביצוע משפחת ואך
לבנון
בביצוע קבוצת פייטנים
לוב
בביצוע כלימו דוס
לוב 2
בביצוע אילן זוארץ
ספרדים – תורכיה
בביצוע משה ויטל
פרס – שיראז
בביצוע יקר שוקרי
פרס-המדאן
בביצוע טוביה נגארי
מזרח קווקאז (היהודים ההרריים)
בביצוע קבוצת חזנים
ספרד ירושלים , מקאם: צבא
  בביצוע חברים מאנסמבל שחרית
  בביצוע מתוך מופע שירת הבקשות ירושלים תשס"ו
  בביצוע קבוצת חזנים - ירושלים, שנות ה-80
ספרד ירושלים וחאלב , מקאם: צבא
בביצוע בי"כ אוהבי ציון, ירושלים 1960
תורכיה
בביצוע רפאל (ואיו) גולן
מרוקו-תוניס
בביצוע אנסמבל מזרח-מערב
תוניס
בביצוע נתן כהן
בביצוע ר' נסים מסיקה
בביצוע ר' שמעון נטף ור' אליהו גז
תוניס 2
בביצוע ר' נסים מסיקה

סגירה

על הפיוט
    פיוט מסתורין זה חובר על ידי המקובל ר' שמעון לביא, והוא זכה לתפוצה עצומה בקרב כל קהילות ישראל. דומה שאין עוד טקסט קבלי שחדר לתודעת הציבור הרחב כמו שעשה זאת הפיוט בר יוחאי, ועם זאת עדיין נותר הוא רזא דרזין.
עניינו של הפיוט הוא שבח לר' שמעון בר יוחאי והוא מתאר את עלייתו של רשב"י מספירה לספירה. אם בבית הראשון בר יוחאי הוא ככהן הנושא ציץ נזר הקודש, הרי בבית האחרון העם לומדי סודותיו הם כבר כהניו שלו, הנושאים חושן אורים ותומים ונעזרים בו בלימודם.
הפיוט משופע בדימויים ובביטויים ציוריים יפהפיים שעל אף היותם מושגים קבליים הם ניתנים להבנה גם ברמת הפשט או הציור - קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, לִשְׂדֵה תַפּוּחִים עָלִיתָ לִלְקוֹט מֶרְקָחִים, כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ - ואולי זהו סוד קסמו של הפיוט, שעל אף כתב הצופן הקבלי שבו, רזיותו הבלתי מובנת והיותו כולו סוד מושך אליו את לבות יודעי ח"ן ופשוטי העם כאחד ומעורר את הדמיון. הקורא את הפיוט והשר אותו כמו רואה מול עיניו את הציורים שמצייר המשורר במלותיו, את דמותו המסתורית של בר יוחאי.
הפיוט זכה למעמד חשוב במיוחד והוא מושר בליל שבת, אם לפני קבלת שבת ואם לאחר תפילת ערבית או במהלך ליל השבת. בל"ג בעומר, יום ההילולה של ר' שמעון בר יוחאי, זהו הפיוט המרכזי. יש קהילות הנוהגות לשיר אותו גם במעמד ברית המילה. חשיבותו של השיר גם בכך שהוא המייסד של סוגה שלמה של שירים בשבח רשב"י ושל שירים קבליים בשירת פייטני צפון אפריקה.
מקובל לייחס את הפיוט לר' שמעון לביא, שגורש מספרד במחצית המאה ה-15 והגיע לצפון אפריקה. בשנת ש"ט (1549) עבר בטריפולי בדרכו לארץ ישראל אך משראה שיהדות זו זקוקה לו נשתקע בה והפך לרבה של לוב. חיבורו הידוע ביותר של ר' שמעון הוא "כתם פז", פירוש על ספר הזוהר. לצד היותו מקובל וחכם חיבר ר' שמעון שירים רבים, בכולם משוקעים ענייני סוד וקבלה.
לאחרונה הציג חוקר הקבלה, פרופ' יהודה ליבס, גישה המנסה לזהות את מחברו של הפיוט עם מקובל אחר, ר' שמעון בן לביא, שחי כנראה בארץ ישראל (ראו הרחבה על כך ב"עיון בפיוט").
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום