שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
דרור יקרא ר' דונש בן לברט
תימן-מרכז-צ'נעא
[דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת
וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַת] 2x
נְעִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת
[שְׁבוּ וְנוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת] 2x
[דְּרֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי
וְאוֹת יֶשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי] 2x
נְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי
[שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי] 2x
[אֱלֹהִים תֵּן בַּמִּדְבָּר הַר
הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר] 2x
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר
[שְלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר] 2x

גרסת הדפסה
 
לחנים וביצועים נוספים ממסורת תימן
לחנים ממסורות נוספות

סגירה

תימן-צ'נעא
  בביצוע אהרן עמרם

אלג'יריה
בביצוע מרסל ויצחק (ז'קי) אמסלי
אפגניסטן
בביצוע אברהם מור
אשכנז
בביצוע לייב גלאנץ
אשכנז
בביצוע מרסל לנג
ספרד מערב-אמסטרדם
בביצוע אברהם לופז קרדוזו
בביצוע מרדכי ברום
בבל , מקאם: ביאת
בביצוע ר' דוד חלבי
בבל , מקאם: חג'אז
בביצוע Rivers of Babylon
בבל , מקאם: שיגא
בביצוע משה חבושה
בבל , מקאם: שיגא כוזאם
בביצוע נכדי החזן גורג'י יאיר
בביצוע שלמה מועלם ודוד חבה
בבל , מקאם: שיגא כוזאם
בביצוע ר' דוד חלבי
בוכרה
בביצוע עזרא מלקוב ורושל רובינוב
גרוזיה
בביצוע שותא יעקבשוילי
הודו – קוצ'ין
בביצוע הרב אברהם חי ואקיל ויוסף חי ואקיל
הודו -- "בני ישראל" (בומביי)
בביצוע להקת "צלילי ראג"
הודו-דלהי
בביצוע איילת קולט
חסידות בובוב -לחן ר' בן ציון הלברשטאם
בביצוע צבי מסטבוים
חסידות בוסטון
בביצוע האדמו"ר לוי יצחק הורביץ מבוסטון
ישראל 2
בביצוע בואו לגני
ישראל – על פי לחן תימן
בביצוע שלמה בר
כורדיסטאן
בביצוע דרורי יהושע
אשכנז-ליטאים2
בביצוע אברהם קבלקין
בביצוע מרסל לנג
אשכנז-ליטאים1
בביצוע אברהם קבלקין
גרוזיה
בביצוע שלום דוידאשווילי
חסידי
בביצוע אברהם ויינגרטן
בביצוע ברוך ברנר וצבי זלבסקי
מרוקו
בביצוע התזמורת האנדלוסית
בביצוע מימון כהן
ספרד ירושלים – מרדכי כלפון
בביצוע ראומה נחום (עבאס)
ספרד ירושלים – לחן: עזרא אהרון
בביצוע עזרא אהרון
פרס-המאדן
בביצוע טוביה ויצחק נגארי
בביצוע טוביה נגארי
בביצוע טוביה נגארי

סגירה

על הפיוט
    אחד משירי השבת הידועים והנפוצים ביותר בכל קהילות ישראל לאורך הדורות. זהו ככל הנראה השיר הראשון שנכתב במיוחד כשיר לשבת, ולא כפיוט שנועד להשתלב בתפילה או בבית הכנסת.
השיר פרץ אל התודעה הישראלית הציבורית עם ביצועו ההיסטורי של שלמה בר והברירה הטבעית, לפני יותר מ-30 שנה, שבו עיבד ושר את אחד מלחניו התימניים המסורתיים של הפיוט. לשלמה בר נזקפת זכות ראשונים של הובלת המהלך התרבותי של שילוב הפיוט והמוסיקה של הקהילות הספרדיות בעולם התרבות הישראלי.
מחבר הפיוט הוא דונש בן לברט, משורר ובלשן בן המאה העשירית בספרד, תלמידו של ר' סעדיה גאון שעבר לספרד ובה פעל. הוא נחשב לחלוץ שיטת המשקל הכמותי בשירה העברית.
השיר עצמו עוסק ביום השבת כיום של חופש וגאולה רוחנית לאדם ולעולם. המדרשים השונים ממשילים את עם ישראל לחתן ואת השבת לבת זוגו, הכלה. כשם שבני זוג מגנים ושומרים אחד על השני, כך עם ישראל והשבת שומרים זה על זה. השבת גואלת את האדם מן הנטל של שיגרת החיים ומאפשרת לו טעימה קטנה של העולם הבא ושל הגאולה העתידה.
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום