שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
ברכת כהנים מתוך התפילה
תימן-מרכז-צנעאלחן לראש השנה
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן
וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם
[הכהנים אומרים בלחש:]
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ
אַף אַתָּה עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם
וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל
וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ
כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ
[הקהל אומר בלחש:]
אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה
אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם
יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל
חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם

גרסת הדפסה
 
לחנים וביצועים נוספים ממסורת תימן
לחנים ממסורות נוספות

סגירה

תימן
בביצוע אהרון עמרם
תימן-צנעא – לחן לראש השנה
  בביצוע איתמר מדינה

איטליה-ליבורנו – לחן לימים נוראים
בביצוע דניאל בדרידה
איטליה-ליבורנו – לחן למועדים
בביצוע דניאל בדרידה
אשכנז – לחן למועדים
בביצוע אריה גולדברג
אשכנז – לחן לראש השנה
בביצוע דוד קלצקין
אשכנז-חזנות
בביצוע גרשון סירוטה
אשכנז-חזנות 2
בביצוע בן ציון קפוב-קגן
אשכנז – לחן לשבת
בביצוע דוד אולמן
בביצוע יחזקאל צנטנר
בבל
בביצוע משה מוצפי
אשכנז-אמסטרדם
בביצוע הנס בלומנדאל
סוריה-דמשק
בביצוע משה לאטי, נסים לאטי וחכם יוסף דנה
פרס-שירז
בביצוע יקר שוקרי
ספרד ירושלים – לחן לימים נוראים
בביצוע עזרא ברנע

סגירה

על הפיוט
    ברכת כהנים היא ברכה שבה מברכים הכהנים את שאר המתפללים, במהלך חזרת החזן על תפילות העמידה בשחרית ובמוסף. הכהנים ניצבים ליד ארון הקודש כשפניהם אליו. עם תחילת הברכה פונים הכהנים כלפי הציבור, ובשעת הברכה נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם. שליח הציבור מקריא להם את הברכה, מלה אחר מלה, והכהנים חוזרים אחריו, מלה במלה.
בקהילות האשכנזיות קיימים לחנים שונים על פי המועדים (ימות החול, שבת, ימים נוראים, מועדים). במרבית הקהילות הספרדיות נהוג להתאים את לחן הברכה למקאם של התפילה או של השבת. ברכת כהנים נחשבת לאחת התחנות בתפילה שבה מפגין החזן את יכולותיו ואת כושר האלתור שלו. לבני מרוקו לעומת זאת יש לחן קבוע במשך כל השנה.
ברכת כהנים היא מצווה מן התורה, ומבין כל המצוות הקשורות בכהונה היא כמעט היחידה שהשתמרה גם לאחר חורבן המקדש.
עיקר הברכה הוא שלושת הפסוקים מספר במדבר (ו, כד): "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" – פסוקים המאחלים לישראל ברכה, ושלום, ומאור פנים; שלושת הפסוקים, שהם בעצם שלוש ברכות נפרדות, בנויים בתבנית אופיינית לשירה המקראית, כמו למשל המקצב המדורג - שלוש מלים בברכה הראשונה, חמש בשנייה, ושבע בשלישית – והחזרות המילוליות הדחוסות: מתוך חמש-עשרה המלים המרכיבות את הפסוקים, שבע מלים חוזרות על עצמן.
ברכה זו אינה עומדת לבדה; לפניה ולאחריה נוספו ברכות ותחינות של הכהנים עצמם, ושל הקהל המתברך, וכל אלה מדגישות את העיקרון העומד ביסוד המצווה: לא הכהנים הם שמברכים את ישראל, אלא הקב"ה בכבודו. הוא, ורק הוא, מקור הברכה, בעוד הכהנים משמשים כשליחיו, ובה בעת גם כשליחינו שלנו. דומה שזו גם אחת הסיבות למנהג האוסר להביט בכהנים בשעה שהם מברכים את העם: לא מפאת חשיבותם של הכהנים עצמם, אלא משום שכביכול במעשיהם זוכה השכינה לנוכחות ממשית בבית הכנסת; כפי שנאמר גם בפסוק החותם את פסוקי הברכה: "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם".
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום