שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
אשר בגלל אבות לא ידוע
תימן-דרום
אֲשֶׁר בִּגְלַל אָבוֹת בָּנִים גִּדֵּל וּבַעֲבוּרָם תּוֹרָה נָתָן
בְּגַלְגַּלֵּי רוּחַ ה' נִגְלָה וּמַלְאֲכֵי צָבָא בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן
גִּבּוֹר גֵּאִים אֱלוֹהַּ אַדִּיר קָרָא לְמֹשֶׁה לְקַבֶּל לוּחוֹת
דִּבְרֵי אֵל חַי שָׁמְעָה הָאָרֶץ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן
הִטָּה שָׁמַיִם וַיֵּרֶד בִּכְרוּב וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ
וַיֵּצְאוּ דְבָרִים מִתּוֹךְ הָאֵשׁ  וַיִּתְחוֹקְקוּ עַל לוּחוֹת הָאָבֶן
זְמִירוֹת קִדְּמוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים  שׁוֹפָר תָּקְעוּ מִשְּׁמֵי מָרוֹם
חֲרָדָה לָבְשׁוּ כָּל בְּנֵי עֵשָׂו כִּי מִשֵּׂעִיר ה' זָרָח
טָפְשׁוּ כֻלָּם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל כִּי מִפָּארָן ה' הוֹפִיעַ
יְמִין ה' טִפְחַיִם בַּלֻּחוֹת  וִימִין מֹשֶׁה טִפְחַיִם בַּלֻּחוֹת
כִּי אוֹרֶךְ הַלֻּחוֹת שִׁשָּׁה טְפָחִים וְטִפְחַיִם מְפוֹרָשׁ בֵּין יָד לְיָד
לֵךְ מֹשֶׁה שְׂמַח בִּגְדֻלָּתָךְ כִּי אֵין כָּמוֹךָ בְּכָל הַנְּבִיאִים
מִי עָלָה לְתוֹךְ הֶעָנָן וּמִי רָאָה תְּמוּנַת אֱלֹהִים
מֹשֶׁה עָלָה לְתוֹךְ הֶעָנָן וְהוּא רָאָה תְּמוּנַת אֱלֹהִים
נְשִׂיא נְשִׂיאִים הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ  אָב לַחֲכָמִים וְרֹאשׁ לַנְּבִיאִים
סָגַר הַיָּם בִּתְפִלָּתוֹ וְעַל יַד שְׁלוּחוֹ חֲרוֹן אַף הֵשִׁיב
עָנָה ה' וְאָמַר לְעַמּוֹ  אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים
פָּתְחוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע
צָעַק מֹשֶׁה צְעָקָה גְדוֹלָה  בְּעֵת שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם עֲלֵה מוּת בָּהָר
קָרַע בְּגָדָיו וְהֵרִים קוֹלוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן שְׁמָר נָא צֹאנִי
רָאָה מֹשֶׁה מֵרֹאשׁ הַפִּסְגָּה  קְהִלּוֹת שְׁבָטִים עוֹמְדִים לְפָנָיו
שָׁם מֵת מֹשֶׁה עֶבֶד ה' מוּל בֵּית פְּעוֹר אֲסָפוֹ אֱלֹהֵינוּ
תְּפִלַּת מֹשֶׁה קָרְעָה הָרָקִיעַ וְנִמְצָא לְעַמּוֹ בְּעֵת צָרָתָם
יְהוֹשֻׁעַ קָם אַחֲרֵי מֹשֶׁה  תוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אֶת יִשְׂרָאֵל לִמַּד
וְגוֹרָל נָעִים בְּנַחֲלָתָם נָתָן  בָּרוּךְ נוֹתֵן הַתּוֹרָה וּבוֹחֵר בַּנְּבִיאִים

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט לשמחת תורה במנהג תימן ואשכנז, מן הפיוטים הקדומים שבידינו, ויש הסוברים שנתחבר עוד בימי התלמוד (קודם למאה השישית לספירה). במקורו שימש הפיוט כברכה מורחבת שבירך מי שחתם את קריאת כל התורה בשמחת תורה או כברכה על קריאת ההפטרה ליום זה.
בפיוט שלושה חלקים עיקריים: בחלק הראשון מתואר מעמד הר סיני והחרדה שאחזה את העולם בעת נתינת התורה. החלק השני מדבר בשבחו של משה רבנו, ראש הנביאים, שעל ידו ניתנה התורה. בחלק השלישי מתוארת פטירתו של משה ומינויו של יהושע בן נון מחליפו. בדרך זו מבקש הפיוט להראות שקבלת התורה הייתה אירוע מרשים שטבע חותם לא רק בדור המדבר, אלא גם בדורות הבאים אחריו. הפיוט מדגיש שהתורה נמסרה למשה רבנו, וזה דאג להעבירה ליהושע בן נון. בדרך זו היא נמסרת בשרשרת הדורות בידי הנביאים ותלמידי החכמים שבכל דור ודור.
בגלל התנגדות חכמי הדורות לנוסח הברכה המורחב שינה הפיוט את מקומו בסדר התפילה. בקהילות אשכנז הוא מושר בעת הכנסת ספר התורה, ובקהילות תימן הוא פותח את ההקפות לשמחת תורה.
בחלק מקהילות תימן נהגו להשמיט את החלק השלישי המדבר בפטירת משה, אף על פי שבכך נקטע סדר האל"ף-בי"ת. כבר בסידורים תימניים עתיקים (מן המאה השש עשרה) החלק הזה חסר, ובצדו מובאת הערה בשם רס"ג המורה שלא לומר את הקטע הזה, שאינו מעניין שמחת התורה.
במנהג תימן שרים את הפיוט במנגינה הקרובה לזו של תפילות ראש השנה ויום כיפור, ולא במנגינה של שאר פיוטי שמחת תורה. הוא נאמר מתוך כובד ראש ורצינות של תפילה ואין רוקדים בו כמו בביצוע הפיוטים האחרים של יום זה. הוא אינו פותח את ההקפות אלא נאמר כשכל הציבור עומד מול ההיכל הפתוח בלא כל תנועה בעת הוצאת ספר שני מן ההיכל. לאחריו שרים פיוט קצר 'שמחו בשמחת' שבו המנגינה קצבית ומקיפים את הבמה בעת ביצועו.
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום