שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
ברכת הארץ - ברכת המזון על פי חז"ל
תימןצנעא
ספרדים
נוֹדֶה לְךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּרִית וְתוֹרָה, חַיִּים וּמָזוֹן, עַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ, וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים וּמָזוֹן שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ.
וְעַל הַכֹּל ה' אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ, כָּאָמוּר: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.
חסידים ואשכנז
נוֹדֶה לְךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ, וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.
וְעַל הַכֹּל ה' אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

גרסת הדפסה
 
לחנים וביצועים נוספים ממסורת תימן
לחנים ממסורות נוספות

סגירה

תימן – צנעא
  בביצוע אהרן עמרם

אשכנז
בביצוע אורי קרויזר

סגירה

על הפיוט
    ברכת "הארץ" היא הברכה השנייה של ברכת המזון ועל פי חז"ל תיקן אותה יהושע בן נון עם כיבושה של הארץ. לעומת הברכה הראשונה של ברכת המזון – ברכת "הזן", המודה לקב"ה על חסדיו בספקו מזון לכל בריותיו - הברכה השנייה מפורטת ופחות אוניברסלית בתוכנה וכוללת הודיה על חסדים נוספים. חסדים אלו הם המכוננים את הקשר בין הקב"ה לעם ישראל – הוצאת עם ישראל ממצרים, הנחלת ארץ ישראל וקבלת התורה והמצוות, בהן מצוות ברית המילה.
הברכה נחתמת בפסוק מספר דברים, ממנו לומדים את המצווה להודות ולברך את ה' על הארץ ועל המזון: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ." (דברים ח', פסוק י)
הזיכרון ההיסטורי של חסדו של אלוהים מונע מאיתנו לחשוב שהרווחה הכלכלית, האכילה והשביעה תלויים בנו. כך רומזת הברכה למערכת הגומלין המורכבת בין האל שהנחיל את הארץ ומספק את המזון לבין האדם הנדרש בתמורה לשמור על הברית ועל חוקי תורתו.
בחנוכה ופורים מוסיפים לפני חתימתה של ברכה זו תוספת מיוחדת - 'על הניסים', המודה על הנס שעשה ה' לישראל בימי החשמונאים ובימי מרדכי ואסתר בשושן. כך מצטרפים נס חנוכה ופורים לשאר המאורעות ההיסטוריים עליהם מודים בברכה זו.
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום