שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
לכה דודי ר' שלמה הלוי אלקבץ
תימן-מערב-שג'אדרה
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּהפְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָדהִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְּיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָדלְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָהכִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָהסוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָהקוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָאוְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִילִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִיקָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִיכִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִיכְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה
לֹא תֵּבֹשִׁי וְלֹא תִּכָּלְמִימַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּיוְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁסָיִךְוְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְעָיִךְ
יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְכִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
יָמִין וּשְׂמֹאל תִפְרֹצִיוְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִיוְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה
בֹּאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּגַּם בְּשִׂמְחָה בְּרִנָּה וּבְצָהֳלָה
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּהבּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה
בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא

גרסת הדפסה
 
לחנים וביצועים נוספים ממסורת תימן
לחנים ממסורות נוספות

סגירה

תימן-עדן
בביצוע ציון אברהם שמואל
תימן
בביצוע הרב אביעד עקיבה ובניו וחזנים
בביצוע ראומה נחום (עבאס)
תימן – שג'אדרה
  בביצוע בנימין נחום וחזנים

איטליה
בביצוע אלדו פרז
איטליה-ליבורנו
בביצוע דניאל בדרידה
אלגי'ריה
בביצוע אדולף זרביב
אלג'יריה
בביצוע הרב מאיר זיני
אלג'יריה
בביצוע ר' מאיר זיני
אשכנז1
בביצוע דוד אולמן
אשכנז- לחן לימי בין המצרים
בביצוע דוד אולמן
אשכנז- לחן לספירת העומר
בביצוע דוד אולמן
אשכנז - לחן: אבן לידר
בביצוע מתפללי קהילת שירה חדשה
אשכנז – לחן מיכאל דוד לוי
בביצוע חנן יובל
אשכנז-אמסטרדם
בביצוע הנס בלומנדאל
אשכנז-חזנות
בביצוע לייב גלאנץ
אשכנז-פולין, סוסנוביץ'
בביצוע יחזקאל צנטנר
הודו-"בני ישראל" (בומביי)
בביצוע להקת "צלילי ראג"
חסידות ברסלב
בביצוע ברוך ברנר וצבי זלבסקי
חסידות ברסלב
בביצוע שרגא לוי
חסידות חב"ד
בביצוע משה טולשבסקי
חסידות מודז'יץ 2
בביצוע בן ציון שנקר
חסידות מודז'יץ 1
בביצוע בן ציון שנקר
חסידי - לחן: הלל פלאי לשיר 'שירו למלך'
בביצוע מתפללי קהילת שירה חדשה
ישראל – לחן: אלי קרנצלר
בביצוע ליאור אלמליח
ישראל – לחן דפנה רוזנברג
בביצוע דפנה רוזנברג
ישראל – לחן יואל סייקס
בביצוע יואל סייקס
ישראל – על פי לחן של שלמה קרליבך
בביצוע בית תפילה ישראלי
ישראל – לחן יוני רכטר
בביצוע בית תפילה ישראלי
כורדיסטן–פרס
בביצוע מרדכי בן בנימין זאדה
לוב
בביצוע ציון וטורי
בוכרה
בביצוע עזרא מלקוב
ספרד-מערב (פורטוגזים)
בביצוע מקהלת קולות האסנוגה מתוך פסטיבל הפיוט השני, תשס"ט
פרס – שיראז
בביצוע יקר שוקרי
תוניס
בביצוע עמנואל צרור וחיים ברדא
מזרח קווקאז (היהודים ההרריים)
בביצוע קבוצת חזנים
מצרים-אלכנסדריה
בביצוע מתפללים מבית הכנסת ע"ש אגא יחזקאל בעכו
מרוקו
בביצוע טריו קול עוד תוף
בביצוע מימון כהן ושמעון אילוז
מרוקו
בביצוע התזמורת האנדלוסית הישראלית
מרוקו , נובה: זרקא-מרוקו-אלג'יר
בביצוע מימון כהן
ספרד ירושלים , מקאם: נאוה
בביצוע חברים מאנסמבל שחרית
ספרד מערב (פורטוגזים) – קורסאו
בביצוע מקהלה
ספרד מערב-אמסטרדם
בביצוע אברהם לופז קרדוזו
ספרד ירושלים - לחן לחגים
בביצוע עזרא ברנע
צפון אמריקה – לחן: אהרן בן-שושן
בביצוע אהרן בן-שושן
צפון אמריקה - על פי לחן קהילת אבאיודייה, אוגנדה
בביצוע קהילת הדר
צרפת
בביצוע אדולף עטיה

סגירה

על הפיוט
    'לכה דודי' הוא הלב והמרכז של תפילת קבלת שבת והוא מלווה את רגעי המעבר שבין ימי החולין המסתלקים לבין השבת הנכנסת ובאה. הפיוט נכתב בצפת של המאה ה-16 ע"י הפרשן וחכם הקבלה ר' שלמה אלקבץ ואומץ מיד עם כתיבתו ע"י מקובלי צפת של אותה תקופה, מה שתרם להתפשטותו ולקבלתו המהירה בכל קהילות ישראל ולכך שנתווסף לסידור התפילה, על אף שזה היה כבר סגור וחתום.
ל'לכה דודי' נודעת חשיבות מכרעת בהיווצרותה ובהתגבשותה של תפילת קבלת שבת כפי שהיא מוכרת לנו כיום, תפילה שנוספה לסידור התפילה רק במאה ה-16, בהשפעת מנהגי מקובלי צפת, שנהגו לקבל את השבת לבושי לבן וביציאה אל השדה, עם שירת מזמורי תהלים ו'לכה דודי'. היציאה לקראת השבת מקורה במסופר על ר' חנינא בתלמוד הבבלי (שבת קיט, ע"א): "רבי חנינא מיעטף וקאי אפינא דמעלי שבתא ואמר [היה ר' חנינא מתעטף עם חשיכה בערב שבת ואומר] 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה'. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר [ר' ינאי היה לובש בגדיו ערב שבת ואומר] 'בואי כלה בואי כלה'".
הפיוט כתוב ברבדים של סוד ושל פשט גם יחד, ומשום כך ניתן להבינו גם ללא הבנת כל הסמלים הקבליים הרמוזים בו. בלשון ציורית, עשירה בשיבוצים מקראיים, מצייר המשורר תמונה שבה הדוד – עם ישראל – יוצא לקראת הכלה – השבת- לקבל את פניה.
במהלך הדורות חוברו לפיוט מאות לחנים שונים, ויש מנהגים שונים בשירתו. במנהגים הספרדיים שרים את הפיוט כולו בעמידה עם הפנים כלפי מערב. במנהגי אשכנז שרים את הפיוט בישיבה ובבית האחרון עומדים ופונים למערב.
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום